שינה טרופה במיוחד

רפואת השינה היא תחום שמחקריו בעשורים האחרונים הפכו לכלי מרכזי בהבנת תחלואה כרונית ומניעתה. יוסף הצדיק נקרא אל פרעה לאחר לילה של שינה טרופה וחלומות מטרידים. יתכן מאד שפרעה סבל מדום נשימה בשינה ולכן היתה שנתו טרופה.

דום נשימה בשינה הוא אחד המצבים השכיחים ביותר שמשפיע באופן ישיר על בריאות הלב, חילוף החומרים והתפקוד היומיומי. התופעה מתרחשת כאשר דרכי האוויר העליונות קורסות לפרקים בזמן השינה. הגוף מגיב בירידה ברמת החמצן, בהפסקות נשימה קצרות וביקיצות מיקרוסקופיות שנמשכות שנייה-שתיים בלבד. האדם לרוב אינו מרגיש דבר, אבל המוח מתעורר מאות פעמים בלילה, וכתוצאה משינה מקוטעת אין החלמה של ממש.

מחקרים מראים כי אצל רבים דום הנשימה אינו מלווה בנחירות רועמות דווקא, אלא בעייפות מתמשכת, ירידה בחדות הריכוז ותחושה כללית של כובד. אחת הדוגמאות המוכרות בספרות הרפואית היא תיעוד משנות הששים של נהגי משאיות בארצות הברית שנרדמו על ההגה שוב ושוב.

רק כעשרים שנה לאחר מכן זוהה הקשר הישיר בין תאונות חוזרות לבין הפסקות נשימה ליליות שלא אובחנו. מאז הוגשה שורה של המלצות מחייבות שנועדו לשמור על בטיחות הדרכים, והיא מבוססת על נתונים מובהקים המצביעים על כך ששינה לא תקינה פוגעת בקשב באותה מידה כמו אלכוהול.

הפגיעה אינה מתמצה בעייפות. כשחמצן בדם יורד שוב ושוב, מערכת העצבים הסימפתטית נכנסת לכוננות גבוהה. לחץ הדם עולה, הדופק אינו יציב ורמות ההורמונים הקשורים ללחץ מתגברות. לאורך שנים נצפתה עלייה בסיכון לאי-ספיקת לב, הפרעות קצב, שבץ מוחי וסוכרת מסוג 2. מחקר גדול שנערך בבריטניה עקב אחרי עשרות אלפי גברים ונשים במשך עשור, והראה שהטיפול בהפרעה הוריד משמעותית את מדדי הסיכון הקרדיו-מטבוליים בתוך שנה בלבד.

האדם המודרני חי בתקופה של עומס תעסוקתי ודריכות מתמדת והוא נוטה לקצץ בשעות השינה. גם חסר שינה משפיע בריאותית על הגוף. ההורמון מלטונין, שמופרש בשעות החשיכה, אחראי על ויסות מחזורי השינה ומשפיע על מערכת החיסון ועל תיקון תאי המוח. כאשר הלילה מתקצר, רמות ההורמון נפגעות, ובהמשך נפגעים הזיכרון, מצב הרוח והיכולת לקבל החלטות. מחקרים הראו ששינה של ארבע חמש שעות שינה ללילה למשך שבוע אחד בלבד מעלות את הורמון הרעב גרלין ומפחיתות את לפטין, מה שמוביל לעלייה בתיאבון ולנטייה להשמנה. מחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף הראו ששינה קצרה לאורך זמן מגבירה את שיעור מחלות הלב והסוכרת. הגוף זקוק לאגירה מדודה של מנוחה, ממש כפי שיוסף קבע שיש לאגור מזון בשנות השפע. כשאין מחסן כזה , קרי, כשחסר שינה מצטבר, המערכת כולה נעשית פגיעה.

שילוב של שני המצבים , דום נשימה וחוסר שינה כרוני ,יוצר מעגל שמזין את עצמו. האדם עייף, מפחית פעילות גופנית, צורך באופן טבעי יותר פחמימות כדי להגביר אנרגיה, ובסופו של דבר מסתמן מצב שמכביד על דרכי האוויר ועל המדדים המטבוליים גם יחד. ההמלצות העדכניות מתמקדות בזיהוי מוקדם באמצעות בדיקת שינה ביתית או מעבדתית, טיפול ב־CPAP או בסדים דנטליים בהתאם לצורך, ויצירת הרגלי שינה בסיסיים-שעות קבועות, סביבה חשוכה ושקטה, הפחתת מסכים לפני השינה והקפדה על פעילות גופנית סדירה.

המעניין הוא שהטיפול בדום נשימה משפר לא רק מדדים רפואיים אלא גם איכות חיים בסיסית. מטופלים רבים מדווחים שאחרי שנים של ערפול הם חזרו לחיים כבר בשבוע הראשון לטיפול. התגובה הזו, שנצפתה שוב ושוב במחקרים שונים, מדגישה את העובדה ששינה תקינה היא אחת התרופות הזמינות, היעילות והחשובות ביותר לבריאות האדם.

רפואת השינה, אולי יותר מכל תחום אחר, מזכירה לנו שהמשבר מתחיל מחוץ לשדה הראייה – בחושך, בשקט, כאשר אנחנו לא חשים בה. וכך גם הפתרון .מבין כל הרגלי החיים המומלצים, שינה טובה היא החשובה ביותר.

נדמה לי שכמעט כל אמא חיה בחוסר שינה תמידי- כשהילדים קטנים השינה מופרעת, כגמול עלי אמו. כשהם גדולים – הם מונחים על כתפיים. וכשהם לובשים מדים שוב ושוב, איך אפשר לישון? כגמול עלי נפשי. יחל ישראל אל ה'.