ספרים

ספרים

המוסיקה הזאת. היא משכרת. התגעגעתי אליך. לילות כימים, שבתות וחגים, היה זה ביתי- ובין ציר לציר רקמתי חלומות של חיים

סתיו באוויר. ועדיין יש ניחוח של ריח הרימונים וקול הסליחות…. מדי בוקר בימי חודש אלול היה אישי חוזר מתפילת ותיקין

'אלמנה ויתום לא תענון'. האלמנה והיתום היו, ובמידה מרובה הם עדיין, בני האדם החלשים והפגיעים ביותר בחברה, גם כלכלית וגם

כמו פרח שתול. בשבילנו היה זה גן עדן עלי אדמות. למרות הזבובים שהצטרפו לתפילה בקרוואן שהיה בית הכנסת, והחום הלא סלחן,