יש קולות שאנחנו שומעים רק ברגעים מיוחדים, כמו קול תרועת השופר. קולות עולים ויורדים, איטיים ומהירים. קולות שפותחים את הלב ואת הנשמה.

ויש קולות שמלווים אותנו תמיד, ואנחנו כלל לא מודעים אליהם. פעימות הלב. דום קצר, התכווצות, הרפיה ושוב התכווצות. עשרות מיליוני פעמים בשנה הלב חוזר על אותה פעולה, בלי שנצטרך לבקש ממנו. אנחנו יכולים לישון, לדבר, לצחוק, לרוץ או לשבת מול מסך – והלב ממשיך בקצב שלו ומתאים את עצמו בכל רגע לצרכים המשתנים של הגוף.

אדם מרגיש את הדופק בדרך כלל רק כאשר הוא מהיר מדי, חזק מדי או בלתי סדיר. אבל מבחינה רפואית, הדופק הוא הרבה יותר ממספר שמופיע על צג. הוא חלון קטן שדרכו אפשר להציץ אל מערכת מורכבת של הלב, כלי הדם, מערכת העצבים וההורמונים, הפועלים יחד כדי להתאים את הגוף לכל שינוי שמתרחש בו.

במאה ה־19 תיארו הרופא האירי רוברט אדמס ועמיתו ויליאם סטוקס תופעות הקשורות להפרעות בהולכה החשמלית בלב. שנים רבות לאחר מכן, עם התפתחות האלקטרוקרדיוגרפיה, התברר עד כמה חשוב להבחין לא רק במספר הפעימות, אלא גם בדרך שבה הן נוצרות ומועברות. הלב הוא מערכת חשמלית משוכללת, שבה אות חשמלי מתחיל באזור מסוים, מתקדם במסלול מוגדר ומפעיל את שריר הלב בתזמון מדויק.

הלב צריך לדעת מתי להתכווץ ומתי להרפות, מתי להזרים דם קדימה ומתי להתמלא מחדש. כל סטייה משמעותית בתזמון הזה עלולה להשפיע על יעילות פעולתו. לכן יש קשר בין הקצב, הסדירות והמרווחים שבין הפעימות לבין מצבו של האדם.

גם בלב בריא המרווח בין פעימה לפעימה משתנה מעט, אפילו כאשר האדם יושב בשקט. תופעה זו נקראת שונות בקצב הלב, והיא מושפעת בין היתר ממערכת העצבים האוטונומית. בזמן שאיפה, למשל, קצב הלב נוטה לעלות מעט, ובזמן נשיפה הוא נוטה לרדת. השינויים הקטנים הללו הם חלק מיכולתו של הגוף להתאים את עצמו למצבים משתנים.

הלב מגיב גם למה שאנחנו מרגישים. פחד, התרגשות, מאמץ גופני או לחץ יכולים להפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית ולהעלות את קצב הלב. לעומת זאת, במנוחה מערכת העצבים הפאראסימפתטית מסייעת להאט אותו. זו הסיבה שאותו לב בדיוק יכול לפעום בקצב שונה לחלוטין כשאנחנו רצים לעומת כשאנחנו ישנים.

העובדה הזאת מעניינת במיוחד, משום שהיא מתארת קשר מובהק בין הגוף לנפש. קצב הלב מגיב לנשימה, לפעילות גופנית, לשינה, לחום, להתייבשות, לתרופות ולמצב הרגשי. לכן, כשאדם אומר "אני מרגיש את הלב שלי", ייתכן שזו תגובה טבעית להתרגשות מסוימת, אך ייתכן גם שמדובר בתופעה שמצריכה בירור. ההבחנה בין השניים נעשית בהתאם לסיפור הרפואי, לבדיקה הרפואית ובמידת הצורך גם לניטור.

הלב פועל לאורך כל חיינו ומאפשר לכל תא בגוף לקבל חמצן וחומרי הזנה ולפנות תוצרי פסולת. אצל מבוגר ממוצע הלב מזרים כחמישה ליטרים של דם בדקה, וכמות זו עולה באופן משמעותי בזמן מאמץ.

פעילות הלב בנויה ממיליוני פעולות קטנות, מדויקות ושקטות, שאנחנו כמעט לא נותנים עליהן את הדעת. כשמניחים אצבע על פרק כף היד ומרגישים את הדופק, הפעימות מזכירות לנו שיש בגופנו מערכת שלמה שמתאימה את עצמה בכל רגע כדי לאפשר לחיים עצמם להתנהל בקצב שלהם.

והכול בסדר האלוקי.

שתהיה שנה טובה ומתוקה, שנת פוריות וזוגיות.