admin
שרה אמנו ילדה בגיל תשעים, אבל מה קורה כשההורות מתחילה בגיל ארבעים ומעלה? לצד הירידה בפוריות והעלייה בסיכוני ההיריון, הורים מבוגרים מביאים איתם גם ניסיון חיים, סבלנות ובשלות. מבט רפואי ואישי על ההורות המאוחרת.
שרה אמנו ילדה בעשור העשירי לחייה. אני מנסה לדמיין את התגובות של היולדות בחדר לידה כאשר יולדת בת תשעים שוכבת בחדר הסמוך…
בחדר הלידה המודרני המצב קצת שונה, אבל אפשר לפגוש כיום נשים בנות ארבעים ואף יותר, המביאות לעולם את ילדן הראשון, ולצדן נשים היולדות ילד נוסף למשפחה שכבר גדלה והתבססה. חלקן הגיעו להורות לאחר המתנה לזוגיות המתאימה, ויש שעברו מסע ארוך של טיפולי פוריות. המציאות הזאת מעוררת שאלה: מה קורה לגוף האישה, למהלך ההיריון וליכולת לגדל ילדים כאשר ההורות מתחילה בגיל מבוגר?
הגיל הביולוגי של האישה משפיע על הפוריות באופן משמעותי. מאגר הביציות הולך ומצטמצם עם השנים, ובמקביל עולה שיעור הביציות שבהן קיימים שינויים כרומוזומליים. הירידה בפוריות נעשית בולטת יותר מאמצע שנות השלושים, ובגיל ארבעים ומעלה היא משמעותית במיוחד. גם טיפולי הפריה חוץ גופית אינם מבטלים את השפעת הגיל על איכות הביציות, אף שהם מאפשרים לחלק מהנשים להרות גם לאחר שנים של קושי.
גם כאשר ההיריון מושג, יש להביא בחשבון את הסיכונים. שיעורי ההפלות וההפרעות הכרומוזומליות עולים עם גיל האם, וכך גם הסיכון לסוכרת הריונית, ליתר לחץ דם ולרעלת הריון. בגילים מתקדמים עולה גם הסיכון ללידה מוקדמת, להפרעות בגדילת העובר ולסיבוכים סביב הלידה. הסיכונים לא מזנקים פתאום ביום שבו אישה חוצה את גיל שלושים וחמש. הם משתנים בהדרגה, ומושפעים גם ממצבה הבריאותי, ממחלות רקע, מהיסטוריה מיילדותית וממאפייני ההיריון הנוכחי. הגיל לבד לא מספר את הסיפור הרפואי כולו.
ההגדרה המסורתית של גיל אימהי מתקדם מתחילה בגיל שלושים וחמש, אבל נשים רבות בגיל זה עוברות הריון תקין ויולדות תינוקות בריאים. עם זאת, לאחר גיל ארבעים נדרשת תשומת לב מיוחדת. מעקב טרום הריוני, איזון מחלות כרוניות, בדיקות סקר גנטיות, סקירות מערכות ומעקב אחר התפתחות העובר מאפשרים לזהות סיכונים ולקבל החלטות מושכלות. גיל מתקדם כשלעצמו לא מחייב ניתוח קיסרי, והדרך שבה תתרחש הלידה נקבעת לפי מכלול הנתונים הרפואיים.
היום גם גברים נעשים אבות בגיל מאוחר יותר, אמנם לא בגיל מאה, ואכן גיל האב ראוי להתייחסות. עם השנים עשויים להתרחש שינויים באיכות הזרע ועלייה במספר השינויים הגנטיים החדשים בו. מחקרים מצביעים על קשר בין גיל אבהי מתקדם לבין עלייה מתונה בסיכונים מסוימים אצל הצאצאים, דוגמת אוטיזם. אבל ישנם ילדים בריאים ומתוקים שנולדים לאבות שהולידו בגיל מתקדם, והנציב מוולוז'ין הוא רק דוגמה אחת לכך. מדובר בנתונים סטטיסטיים בקרב האוכלוסייה כללית, ולא בתחזית אישית לכל משפחה.
הלידה היא רק תחילתו של מסע ההורות. ילד קטן זקוק להורה זמין, סבלני ופעיל, והטיפול בו דורש לא פעם לילות לבנים, ומאמץ גופני מתמשך. ההורה המבוגר עלול להרגיש עייפות וירידה בכושר הגופני שיקשו עליו להתרוצץ אחר הפעוטים . מצד שני, הורים מבוגרים מביאים אתם ניסיון חיים עשיר, יציבות כלכלית, סבלנות ויכולת טובה יותר להתמודד עם מצבי לחץ. הם מכירים היטב את עצמם, יודעים להבחין בין עיקר לטפל ופחות נוטים להיבהל מכל קושי קטן בהתפתחות הילד.
בבית שלנו יש שלוש דורות, לפחות. לפי הסיפורים של ילדינו על חוויות הילדות , היה ניתן לחשוב לכאורה שכל דור גדל בבית אחר לגמרי. ההסבר ברור- ההורים שלהם היו הורים אחרים. הילדים מצמיחים אותנו כך שבני הזקונים פוגשים הורים רגועים יותר, שקולים יותר, קשובים יותר, גם אם עייפים יותר. ובינינו- הלב הוא העיקר.