התסמונת הקדם וסתית מתסכלת, אבל יש מה לעשות

לפעמים את מרגישה שאת פשוט "לא את", אלא את אישה אחרת. זה חלק ממכלול שלם של סימפטומים שונים ומעיקים שמתרחשים בקביעות בסמוך לקבלת המחזור החודשי. נשים שחוות את התסמונת הקדם וסתית (PMS), עלולות לאבד שליטה על רגשותיהן, על התנהגותן, וכל סביבתן חשה את השוני הקיצוני שחל בהן. לאחר קבלת הווסת התופעות לפתע נעלמות ורק אז הן מבינות מה עבר עליהן בימים האחרונים. נשים רבות חשות החמרה בתופעות האלו עם העלייה בגיל, ובמיוחד כשההריונות פחות תכופים.

ישנן תאוריות שונות לגבי הגורמים לתסמונת, וזה מצביע על כך שאף גורם אינו ודאי; תאוריה אחת מדברת על ירידה ברמת הורמון הפרוגסטרון והורמון האסטרוגן לקראת הווסת, אותה תופעה המתרחשת מיד לאחר הלידה ובגיל המעבר, והרי גם בתקופות חיים אלו מדווחות תופעות של דכדוך, דיכאון וכדומה. תאוריה אחרת מצביעה על קשר למינרלו-קורטקוידים, הורמונים המאזנים את כמות הנוזלים והמלחים בגוף, שכמותם משתנה בתקופה זו. תאוריה נוספת טוענת שהתופעות האלו קשורות לחוסר בוויטמינים ומינרלים מסוימים (מגנזיום, ויטמין B ועוד), או לתזונה לקויה הכוללת צריכת קפאין מוגברת ועודף פחמימות, המסייעים לשינויים במצב הרוח. ישנה תאוריה המתבססת על ההיבט הפסיכולוגי, ומצביעה על כך שקיימת קורלציה גבוהה בין דיכאון לבין PMS, וקיימת תאוריה גנטית, המתבססת על העובדה שקיימת היארעות גבוהה יותר של PMS במשפחה שבה נשים אחרות סובלות מאותה תסמונת.

PMS קשה יכול לנבא מנופאוזה קשה, כלומר שני קצוות של תהליך פיזיולוגי דומה, שמתבטא בצניחה של הורמוני השחלה.

הנשים הסובלות מהתסמונת נוטות לפנות לרופאים מדיסציפלינות שונות. המסטודיניה [גודש בשד] מביאה אותן לכירורג, הנפיחות בבטן למומחה במערכת העיכול, המיגרנות לנוירולוג, ורגשות הדכדוך – לפסיכיאטר.

ישנן מחלות כרוניות, שההתבטאות שלהן מחמירה בשלב הטרום-ווסתי, כגון טרשת נפוצה, לופוס, אסטמה, ארטריטיס, פיברומיאלגיה ואפילפסיה. נצפו גם שינויים בתנועות העיניים לקראת הווסת. מנגנון הכאב הוא כזה שכל חוויה שחוזרת על עצמה של תחושת כאב גורמת לכך שצריך אחר כך גירוי קטן יותר כדי לגרום לכאב, ולכן צריך להוריד את הריגוש.

הטיפולים, כאמור, מגוונים, ולא מבוססים מחקרית, ולצערנו זה קצת כמו לגשש באפלה. בספרי הרפואה מוצעים כמאתיים פתרונות לתסמונת הקדם ווסתית, ונראה כי מדי יום נולד פתרון חדש. בין הפתרונות: פעילות גופנית, שמעלה במוח את רמת החומרים הנקראים אנדורפינים, והם משפיעים לטובה על מצב הרוח; תזונה נכונה המכילה מגנזיום, ויטמין E, ויטמין B וסידן; תרופות נוגדות דיכאון (התרופות מאוד יעילות, וניתנות רק מספר ימים כל חודש סביב הימים הקשים). נמכרות לרוב תרופות צמחיות, כגון שמן נר הלילה,AGNUS CACTUS ואומגה 3. יש הממליצים על שימוש בטכניקות מגע כגון אקופונקטורה, שיאצו, רפלקסולוגיה, מסאג' רפואי, או טכניקות חשיבה כגון היפנוזה, דמיון מודרך, חשיבה חיובית, מוח אחד, ועוד כיד הדמיון.

גלולות עשויות לייצב את מצב ה-PMS על ידי מניעת ביוץ ושינויים הורמונליים בזמן הווסת; גם פרוגסטרון בצורותיו הטבעיות, בצורת נרות נרתיקיים, עשוי להיות יעיל.

הצד החיובי של התסמונת הזו הוא האפשרות "להאשים" את ההורמונים במצב הרוח המדוכדך. זה הרי לא את – זה ההורמונים שלך שמשתוללים. וכך לאורך כל שנות הפריון: או שאת לפני לידה, או שאת אחרי לידה, או לפני וסת, או לקראת גיל המעבר – תמיד תעמוד לצידך סנגוריה מבוססת פיזיולוגית.

פורסם במקור ראשון