השוויון התחיל בסדום

עצי האמזונס יוכיחו. בעיר סדום העתיקה ניתן יחס מיוחד לאורחים. הייתה להם שיטה מתוחכמת לחנך את האורחים שאיתרע מזלם והם הגיעו לעיר: לאנשי סדום הייתה דירת אירוח מיוחדת ובה מיטות לאורחים. אלו היו מיטת סטנדרטיות שמתאימות בדיוק למי שהיה בגובה ממוצע. אלא שהם דרשו מכל האורחים להתאים את עצמם למיטה, וחייבו אותם להיות מתאימים בדיוק לאורכה. את הנמוכים הם מתחו, ממש כך, כדי שהגודל שלהם יתאים, גם אם התפרקו עצמותיהם, ולגבוהים הם קיצצו את קצה הרגליים כדי שלא יחרגו מהמיטה. סדר צריך להיות, וגם שוויון צריך להיות. מכאן הביטוי להכניס מישהו לתוך מיטת סדום, כלומר להכריח אותו להתאים את עצמו למקום, לגודל, לתקציב או לתוכנית שאינם מתאימים לו. דרישת שוויון מוגזמת היא בדיוק מיטת סדום, גם מבחינה ערכית וגם מבחינה מעשית.

אי השוויון קיים בטבע, ובעצם בכל מעגל הבריאה. ביער האמזונס שבדרום אמריקה יש מגוון עצום של עצים, בערך 20 אלף זנים. אבל חוקרים גילו שיש בסך הכול כ־250 זני עצים היפר־דומיננטיים, משפיעים. וכך, כאחוז וחצי מכל זני העצים באמזונס תופסים נפח של כ־50 אחוזים מעצי היער. מדוע?

הצמחים שצומחים זה ליד זה מתחרים על אור השמש, על האדמה ועל המים. צמח אחד גדל קצת יותר מהר מהאחר, והוא יתארך וייהנה מאור השמש וממי הגשמים, וכך יוכל לגדול אף יותר. לאט לאט הצמח החזק ישתלט על האור, על האדמה ועל המזון. הזן שהתחזק יוכל ביתר שאת לפזר את הזרעים שלו ולהתרבות, כך שהוא גם ייצור יתרון לדור הבא. זה נקרא יתרון מצטבר. צמח אחד זקוק רק לדלתא קטנה יחסית לצמח השני כדי להתרבות ולנצח בתחרות. אם כן, גם בטבע קיימת היררכיה מובנית. אלו הם החיים. השוויון הגמור אינו שייך לחיים האמיתיים.

איזה מינון צריך לתת לאישה? וכך גם בגוף האדם. הפיזיולוגיה של האיש שונה מזו של האישה, על זה אין עוררין. תחום חדש יחסית הולך וצובר תאוצה בשדה המחקר הרפואי, והוא רפואת המגדר, שמספרת סיפור של אי שוויון טוטאלי בין המינים. במחקרים שנעשו נמצא פער עצום בין גברים לנשים, ועדיין אין די מחקרים רפואיים על נשים. ולמה זה חשוב כל כך? כי נשים עשויות להגיב לטיפול אחרת מגברים. לדוגמה, תרופה בשם בונדורמין, המיועדת להפרעות שינה, משפיעה אחרת על נשים, ולכן המינון לנשים אמור להיות שונה. מחקר שלא ייתן את דעתו למגדר לא יגלה את הפער הזה, והתוצאה תהיה מתן מינונים לא נכונים.

חלק מההטיה הזאת נובע מסיבות היסטוריות. המבוגרים שבין הקוראים אולי זוכרים את פרשת התלידומיד, תרופה שהשתמשו בה בראשית שנות השישים למניעת בחילות אצל נשים הרות, אך היא גרמה למומים רבים ביילודים של נשים שנטלו אותה. בין שאר תופעות הלוואי של האסון הרפואי הזה הייתה גם העובדה שבעקבותיו חל צמצום משמעותי בהשתתפות נשים במחקרים קליניים, כי נשים בגיל הפריון עלולות תמיד להיות בהיריון ולמה להסתבך?

למרות שבשנת 1993 נחקקו בארצות הברית חוקים המחייבים לשתף נשים במחקרים ולהתייחס למגדר בניתוח התוצאות, תת־הייצוג שלהן במחקר הוא תופעה קיימת. במקרים מסוימים יש דווקא תת־ייצוג של גברים, למשל במחלות שנחשבות נשיות יותר, כמו פיברומיאלגיה. בשנים האחרונות נכנסו לעולם הרפואה מודלים ממוחשבים שנועדו לשפר את האבחון הרפואי, את הטיפול ואת המניעה. קבוצת חוקרות בנו אלגוריתם שהופעל על כ־20 אלף מאמרים ממאגר PubMed, והקצו לכל אחד מהם משקל על סמך שיעור הנשים במחקר הקליני המתואר בו. כך נבנה כלי אלגוריתמי לשימוש מותאם־מגדר. האם הדברים יביאו לשינוי ביצירת התרופות שלנו בדור הבא?

כוס קפה בדרך לגן. השוויון הוא מוצר נדיר לא רק בחיי היומיום שלנו אלא גם בהשוואה לדורות הקודמים. כל מי ששם לב יכול לראות שדור המשיח שלנו הוא דור של נחת. אני אוהבת להתבונן בצעירים ובהנהגותיהם, וכמה שהם צעירים יותר הם מלמדים אותי יותר על עובדות החיים. הנה אב צעיר לוקח את ילדו לגן עם כוס קפה ביד, וגם בחור בן 15 מתהלך בשביל ליד ביתי בדרך לתפילה בשבת בבוקר עם כוס משקה מהביל בידו. קפה וכוסות היו גם לפני עשרים ושלושים שנה, אבל לעשות כך פשוט לא היה מקובל. אז מעכשיו גם אני יוצאת להליכה עם כוס קפה, מה יש?

האם זהו פינוק מיותר? לא. זהו חיבור לצרכים שלי. לפני שאני יכולה להתביית על הצרכים של האחר אני צריכה להבין מה כעת מתאים לי, באיזה מוּד אני רוצה להתחיל את היום. זה עמוק הרבה יותר ממה שנראה. זה כבר לא דור של הישרדות, שבו כולם פחות או יותר עושים מה שצריך. לא ולא. זהו דור של גאולה – עושים באופן בחירי מה שרוצים ובאופן המזוקק ביותר. אנחנו בוחרים במה שנראה לנו מתאים ונוח. אני לוקח את הילד לגן, אבל לא מוכן שזה יהיה באווירה של לחץ. אני מכניס נינוחות למשימה.

מסכים מסוכנים. אבל יותר מאשר עם כוס קפה ביד, אנשים מסתובבים היום עם הטלפון ביד. כולם מדברים על כך שזה מוגזם, שזה פוגע בגוף ובנשמה, אבל כולם זקוקים לחיבור של הפלאפון לוורידים כחמצן לנשימה. למכשיר הנייד שנעשה חלק מחיינו יש מעלות גדולות וגם חסרונות כואבים מאוד, כולל תופעות לוואי מסוכנות.

במחקר עדכני התברר כי צפייה במסכים מאריכה את משך התסמינים לאחר זעזוע מוח אצל מתבגרים ובוגרים צעירים. יותר ממאה נבדקים השתתפו במחקר. הנבדקים הוקצו אקראית לשתי קבוצות: קבוצה שאושר לה לצפות במסכים, וקבוצה שנאסר עליה לצפות במסכים במשך 48 שעות לאחר האירוע. התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה משך הזמן עד חלוף התסמינים. נמצא כי צפייה במסכים מעלה את ההסתברות לעיכוב בהחלמה. הקבוצה שהותר לה לצפות במסכים הציגה משך החלמה ארוך באופן מובהק יחסית לקבוצה השנייה. מסקנת החוקרים הייתה כי הימנעות מצפייה במסכים בתקופת ההחלמה מזעזוע מוח עשויה לקצר את משך התסמינים.

שוב התברר שהשוויון בין בני האדם תלוי בגורמים רבים ושונים, חלק נתונים לבחירתנו החופשית וחלק מובנים בעצם בריאתנו. כך שהצפי לשוויון גמור אינו ריאלי כלל וכלל, וטוב שכך. זה התבלין שהופך את העולם למרתק.