האף האנושי

יצחק אבינו עיוור, וכדרכם של העיוורים – החושים האחרים מחודדים במיוחד. הוא מזהה את ריחו של יעקב, והוא שומע שהקול קול יעקב והידיים ידי עשיו. חוש הריח הוא חוש שאנחנו לא מספיק מתייחסים אליו ברצינות, עד שהוא אובד לנו.

לאחר שזכינו לעשות היכרות ארוכה ועמוקה עם וירוס הקורונה, למדנו להעריך את חוש הריח. חוש הריח הוא החוש שהכי ממעיטים בערכו – עד שמאבדים אותו. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת וירג׳יניה, מתוך חולי הקורונה שחוש הריח שלהם נפגע, כעבור שנתיים נמצא שאצל 38% מהם חוש הריח והטעם חזר באופן מלא, ל-54% חוש הטעם והריח חזר באופן חלקי ו-7.5% לא חוו שיפור כלל בנושא. חוקרים מאוניברסיטת וירג׳יניה מפתחים מכשיר שעשוי לעזור לאנשים אלה להריח שוב. למרות שניתן לחיות חיים רגילים כמעט לגמרי ללא חוש הריח, יש לו חשיבות בהיותו מרכיב חשוב של חוש הטעם ובהיותו משפיע באופן משמעותי על הרגש. הסיבה לכך היא שאותות ריח עוברים דרך חלקים במוח הכוללים זיכרון ורגש. אובדן חוש הריח לטווח ארוך יכול להיגרם בין היתר מהידבקות בנגיפים מסוימים, טראומה מוחית והזדקנות. הטיפול המוכר ביותר הוא אימון חוש הריח על ידי חשיפה לריחות מוכרים כל יום, כדי לעודד את שיקום עצבי האף. שיטה זו יכולה להועיל במצבים מסוימים. נבחנות גם שיטות לריפוי רקמות ריח פגועות, למשל באמצעות תאי גזע.

בשנים האחרונות המציאו גם מכשיר מזהה ריחות שפועל במקביל לגוף האדם. החוקרים הוציאו פטנט על המכשיר וערכו ניסויים מוצלחים על חולדות. האף הביוני כולל זוג משקפיים עם חיישן שקולט ריחות ושולח אות למכשיר הדומה לשתל שבלול, והאות הזה אמור להיקלט במוח כאילו היה ריח מסוים. בשלב הנוכחי של המחקר המכשיר שולח הודעה לטלפון הסלולרי עם שם הריח. בעתיד, השתל ישלח סיגנל ישירות למוחו של המשתמש באמצעות השתל שימוקם באזור המוח שמעבד ריחות. ישנם 400 קולטני ריח באף אנושי, ואלפי שילובים המרכיבים ריחות ספציפיים. המיפוי של כל הריחות על מכשיר אלקטרוני ייקח זמן רב, אולם גם אם הצוות לא יכול לשחזר את כל טווח הריח דרך המשקפיים הללו, המכשיר יכול להיות מותאם אישית עם כמות נבחרת של ריחות שחשובים למשתמש הספציפי. קיים כבר אפילו ׳אף אלקטרוני׳ שמאמן בעלי חיים לרחרח את איכות הוויסקי.

אז איך בודקים את אובדן חוש הריח שלנו? במחקר שבוצע לאחרונה 3,000 איש בגילאים 60-85 עברו בדיקת ריח פשוטה. הם התבקשו לזהות חמש ריחות, אחד בכל פעם. חמשת הריחות היו: מנטה, דג, תפוז, ורד ועור, כאשר ריח המנטה הוא הקל ביותר לזיהוי וריח העור הקשה ביותר. החוקרים מצאו כי משתתפים שלא היו מסוגלים לזהות לפחות ארבעה ריחות מתוך חמישה, היו בסיכון גבוה יותר מפי שניים מחבריהם לפתח דמנציה במהלך חמש השנים הקרובות. כנראה שתאי גזע שמחדשים את עצמם, וכנראה שאובדן חוש הריח הוא סימן מקדים לכך שהמוח מאבד את היכולת שלו לתיקון עצמי.

במהרה ייבנה המקדש וריח הקטורת יגיע מסוף ירושלים ועד סופה, וכל כלה תתבשם מריחו.
אמן, במהרה בימינו.