כל הפוסטים בהבלוג
'ומים אין לשתות'- פרשת חוקת וצמא – למה עם ישראל מאכזב כל כך?
הנה, עם ישראל מאכזב שוב. וזה תמוה. אנו פוגשים בפרשתנו בדור הנכנסים לארץ שגדלו במדבר בחסות משה רבנו, אוכלים מהמן,
סיכון או סיכוי
זיכרון בסלון. כשלמדתי בתיכון צייטלין, היו שיעורים מסוימים שבהם הייתי מציירת. באחת הפעמים, החרים המורה את הציור שציירתי ואיים לתלות אותו
לנצח את הנכות
לדעת איך ליפול. אם תשאלו את רחובות בני ברק, הם יספרו שהשבוע יצא הודה יצא הדרה. גיסתי היקרה נפטרה ונטמנה בבית
רעידות אדמה – טובות יותר וטובות פחות
כשתרחש הגירוש הארור מגוש קטיף לפני 19 שנה, וגורשו עשרות אלפים מישובים פורחים ,ונמחקו בתי כנסת, מוסדות חינוך, ישיבות ,
משהו יוצא דופן
את עבודת הגמר שלי ברפואה עשיתי בנושא של 'יוצא דופן' במקורותינו, כאשר הכוונה היא לתיאור של ניתוח קיסרי. עוד בימי
סודם של ראשי ממשלות
זכות הציבור לא לדעת. לפעמים אני חושבת על ראש ממשלתנו, שאין לו זכות לפרטיות מינימלית הכוללת תיק רפואי אישי החסוי מעיני
צעירות לנצח
האמבריולוגית השקופה. לאמבריולוגית ביחידת ההפריה החוץ־גופית אין חלוק של רופא או סטטוסקופ שתלוי באלגנטיות סביב הצוואר. שגרת יומה כוללת כעשר שעות
הלב שלהם כואב לי
לאחרונה, מתרבים הדיווחים על הופעת התסמונת של הלב השבור- או בשמו המקצועי- טַקוֹצוּבּוֹ קרדיומיופתיה -Takotsubo cardiomyopathy. מדובר על מצב בו
שיטת הקנגרו
לפני 35 שנה עבדתי כרופאה פגיה בשערי צדק. היינו דוקרים את הפגים, מכניסים להם צינורות, ומיד משליכים אותם לעריסותיהם כשהם
המשקפיים של בן גוריון
השביל מתחיל כאן. עברו כמעט 19 שנה מאז יצא צה"ל מציר פילדלפי במחווה חד־צדדית. בני היה אז חייל גולני בסדיר בפיקודו