סיפורים אישיים
מה אעשה כשתסתלק מיס קורונה
הדבר הראשון יהיה לחנוק את הילדים הרווקים שגרים אתנו בחיבוקים ונשיקות ללטף להם את היד ולי את הנשמה. ואז יגיע
הרומפלנאטכט
הרומפלנאטכט-הוא מכתב מסכם , מעין יומן קצר, שאני כותבת מידי פסח וסוכות, פעמיים בשנה, שמתאר את מאורעות החג בביתנו, בציון
הכירו את חנה
אני חושבת שעברו דרכי עשרות אלפי נשים. אין כמעט אישה מהציבור שלנו שלא מזכירה לי באחד מהימים, שהיא בקרה אצלי
יומן קורונה 9 – חסד
כל אחד יש לו 'סגנון' של חסד. מה שמתאים לנפש המיוחדת שלו, לכלים הנכונים לו. ואולי גם אני נוטה לעשות
ריאיון עם הרבנית ד"ר חנה קטן ברמב"ם היומי
רופא כל בשר – הכיף הכי גדול בכינוסי נשים זה לפגוש אישה שמגלגלת בנייד תמונות של אוצר שנולד לאחר הדרכה וטיפול
אני דודה גאה!
מוצאי שבת של קיץ מהביל. מבצע צוק איתן יוצא לדרך. החמסין מעיק. משדרי החדשות מזמזמים במטבח, מדווחים על פצועים והרוגים
הכנסת אורחים: עד איפה הולכים איתה?
הכנסת אורחים היא מצווה חשובה, מסורה היא לנו מאברהם אבינו ושרה אמינו, מוטבעת בשורש נשמתינו. בימינו, במציאות בה, ב"ה ,
הספר שסודק את חומת השתיקה
ספר פרוזה חדש, "עטופה ברחמים", מבקש להציב מושגים רבים מעולם ההלכה והפוריות על השולחן ולספר עליהם כפי שלא עסקו בהם
סתם יום של חול
תכננתי יום עמוס. אבל ה' רצה אחרת. הגרגורים והגניחות של המנוע הניעו אותי לקפוץ למוסך של הישוב, בזמן שהאיש נתן
ניצוצות בירושלים
אנחנו שתינו מאותו הכפר. אותו חינוך, בארץ הניכר. ובזכות זאת, יש לנו מה לומר. כן, כי אנחנו מאותו הכפר. שתינו