אימהות מתוכננת מידי

שרונה חגגה יום הולדת 35 . היא נושקת לעשור הרביעי לחייה. מאז ומתמיד, היא חלמה על משפחה עם עשרה ילדים. בעגלה, שידעה ימים טובים יותר, יושבת ילדה שמנמנה ומנומשת. קמטוטים עדינים בזוויות עיניה מעידים כאלף עדים על כך שגם רחמה ובריאותה הכללית ידעו ימים טובים יותר. כעת היא יושבת מולי במרפאה ומתחננת – 'דוקטור, אני רוצה עוד המון ילדים, והשעון הרי דופק. אולי תקפיאי לי עוברים בהפריה ואשלוף אותם  מהפריזר עם השנים ?' אני מביטה בה בתמיהה. הנשים הצעירות היום לא מפסיקות להפתיע אותי עם היצירתיות המחשבתית שלהן.

היא מרצינה. 'עוד לא הספקתי. אני לא יכולה להישאר  בעוד כמה שנים עם ידיים ריקות'… ואני מהרהרת בליבי – אולי הכוונה היא למצב שבו יהיה הרחם ריק, כי ידיה דווקא תהיינה מלאות. יותר עם השנים..

מה היא בעצם מבקשת?  עוד שנים רבות של פעיות רכות, לחיים קטיפתיות. בטן טופחת, , אורות הלידה הגואלת, העולל שמלופף סביב חיקה נושא עיניים בטוחות, פעימות ליבו מרצדות, מתלכדות בהרמוניה עם הלמות ליבה. שיפי מתפתלת בידיה של שרונה. היא מנסה להעיף את העט שמתגלגל לאורך השולחן שלי.

'בטח את תביני אותי, דוקטור חנה, אני רוצה להמשיך להיות אמא'… מה? אני מבינה שהיא חשה שאם תפסיק ללדת כאילו כתר האימהות ניטל ממנה, כמו דמתה לפרפר המשי שמת לאחר שהטיל ביצים… אֵפי נע באי נוחות – אולי הוא צופה בדאגה את הבאות – יורש עצר מחליף בדרך..

אך שלב ההריונות והלידות הוא שלב טרומי לעניין האמיתי. זו תקופה רומנטית, תקופה של שעשוע בר-חלוף. עוד ממתינה לה בכל תפארתה האימהות הבשלה – המצמיחה. עוד מעט היא תצטרך לדעת איך להכיל 'שור' מתבגר, שמנגח בקרניו המחודדות. זוהי חכמת-העל של אימהות בוגרת, זורעת ומאמינה בכוחו של הצמח להצמיח פירות מתוקים, מבלי לפחד מדרך ארוכה… בדורות עברו, נשים רבות לא זכו לאימהות ארוכת ימים, ואילו היום, תוחלת חיי האישה בארץ נעה סביב שמונים שנים בממוצע, כך שהאימהות תלווה אותך כל עוד נשמה באפך עוד הרבה שנים…

היום אין אפשרות להקפיא עוברים לנשים  נשואות שמבקשות זאת לצורך שימור פריון. החוק מאפשר שימור פריון לנשים רווקות מגיל 30-41 וגם לנשים עם סיכון להתבגרות מוקדמת של שחלה  על רקע מחלות גנטיות או אגניות, או פגיעה בעקבות טיפול כימותרפי, קרינתי, וכדומה.  הפרוצדורה דורשת כח אדם יקר ואחסון , ואין יכולת להכיל זאת. ואולי טוב שכך.

האמת היא, שהלכתית, זאת שאלה מורכבת. לגשת להפריה חוץ גופית לצורך שימור?  אני מסופקת שיש פוסקים שידריכו לנהוג כך. זאת השתדלות אקסטרה שמערבת טכנולוגיות מורכבות ומסוכנות והוצאת זרע והשגחה צמודה. אבל חשוב גם לזכור שהריון בגיל מבוגר נושא עמו סיכונים לא מבוטלים. ישנם יותר סיכונים אימהיים הקשורים ליתר לחץ דם אימהי, מצגים פתלוגיים, היפרדות שליה, סוכרת הריונית, ואפילו מחלות לב. בנוסף, הסיכון למומים עובריים עולים בטור הנדסי כאשר האישה מתקרבת לגיל 40.

ולכן, השיחה עם שרונה תגלוש למישור האמוני. זאת שפה שאני מרבה לדבר בה.  אני מישירה מבט  אל עבר שרונה, שבינתיים הניחה את שיפי הרדומה בעגלה. השיחה בינינו לא ריתקה אותה במיוחד כנראה… אני מבינה לליבה. הרצון להוסיף חיים הוא אל-מותי. נלך בעדינות. בא בחשבון לקבל טיפול תרופתי להשריית הריון רק אם יש סיכוי להועיל מבלי לסכן אותה. אני מציירת לה גרפים על סיכונים מול סיכויים. אבל בסופו של יום – הכול תלוי בשותף השלישי, רבש"ע. אני רק שליחה…