admin
יש מי שזוכה לחגוג את השבת מדי יום ביומו, כך שיש לו יום יום חג. אלה הם לומדי התורה שחיים בגן עדן במהלך השבוע כולו.
יום שכולו שבת. יש מי שזוכה לחגוג את השבת מדי יום ביומו, כך שיש לו יום יום חג. אלה הם לומדי התורה שחיים בגן עדן במהלך השבוע כולו.
עד כדי כך, שבדיחה מפורסמת אומרת שכאשר בן ישיבה מתכונן לשבת, הדבר היחיד שהוא עושה הוא להוציא את העט מכיס החולצה וזהו. גם המציאות הרוחנית שלו היא מציאות של שבת במשך כל ימות השבוע. אשריהם.
אבל בקרוב יהיו לא מעט אנשים שיוכלו לבחור להיות בהוויית שבת מדי יום, זאת בזכות הדהירה של הטכנולוגיה. שוק העבודה בישראל ובעולם משנה את פניו, ומבצע את המעבר הבלתי־נמנע לעידן טכנולוגי שבו רובוטים, אוטומציה ובינה מלאכותית צוברים תאוצה. השינוי לא נעצר רק במישור הטכנולוגי, אלא גם במעמדו של האדם העובד, במבנה המשפחה ובצורת העבודה עצמה. בשנת 2020 הודיעו שלוש חברות הענק גוגל, אמזון ומייקרוסופט כי הן כבר לא דורשות תואר אקדמי כתנאי לקבלה לעבודה, ומעדיפות ניסיון מעשי והכשרה מקצועית מתאימה. בשנת 2023 חברת מקינזי פרסמה מחקר שבו הוערך כי עד שנת 2030 כ־375 מיליון עובדים בעולם יצטרכו לעבור הכשרה מחודשת כדי להישאר רלוונטיים בשוק העבודה. השוק של 2030 כבר לא ישלב עובדים לפי תארים אקדמיים, אלא לפי יכולת למידה עצמאית, גמישות ויכולת לעבוד בסביבה דיגיטלית. המהפכה הזאת כבר כאן, והיא משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על עבודה, פרנסה והצלחה. וכמו כל מהפכה, התוצאה תלויה בעיקר בנו – כיצד נבחר להיערך לה והאם נהפוך את האתגרים להזדמנויות. וינסטון צ'רצ'יל החכם נהג לומר: פסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות, אופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי.
עבודה בלי צורך בפרנסה. ועם כל זה, יש שאלות מטרידות שעולות סביב התפתחות ה־AI. אם הרובוטים ומחשבי העל יעשו את העבודה בעזרת מספר קטן יחסית של עובדים, מה יעשו כל השאר? לגבי פרנסה, אני מניחה שזאת לא תהיה בעיה. המדינה תפרנס את מי שלא נקלט באחת העבודות הנדרשות, שהרי בעזרת כל הטכנולוגיה הזאת תקציב המדינה יגדל ויספיק גם לכך. ועדיין, מה תהיינה התוצאות החברתיות והאישיות של המציאות הזאת, שבה האדם מקבל תקציב ולא נדרש לעבוד בשבילו? לכאורה, גן עדן. האומנם?
מחקרים עדכניים בדקו מה קורה אם האדם יודע שפרנסתו מובטחת גם אם לא יעבוד, או יעבוד רק באופן חלקי. לפני חמש שנים התחילה עמותה גרמנית לחלק מענק חודשי קבוע של 1,200 יורו לבעלי משפחות כתוספת למשכורת הרגילה שלהם, כדי לבדוק האם המענק החודשי הקבוע יגרום להם לעזוב את עבודתם או לצמצם אותה משמעותית. המחקר התמקד באנשים צעירים בני 20 עד 40 שהרוויחו כאלפיים יורו בחודש ויותר. הם התבקשו לענות על שאלון שעסק באיכות חייהם, במצבם הכלכלי, בשינוי בדפוסי העבודה שלהם, ביחסים בתוך משפחתם הגרעינית וברמת המעורבות החברתית שלהם. תוצאות המחקר הראו כי רוב מי שקיבלו את המענק החודשי הקבוע המשיכו לעבוד כרגיל גם אם לא היה להם צורך כלכלי לעבוד, אך הרגישו שיפור משמעותי באושרם ורווחתם ובאיכות חייהם בעקבות הרווחה הכלכלית שנפלה עליהם.
בדיחה שקרתה באמת. ואשרי מי שהעמל שלו נעים לו ונאה לו. תחושת הסיפוק של האדם בפועלו חשובה מאוד, כפי שכותב בעל 'חובת הלבבות', שהשתדלות שנכונה לאדם היא בתחום שיאהב, והאהבה הזאת גם תגרום לכך שהעבודה תהיה בשלמותה. ועל זה כבר נאמר ש"אי אפשר לעולם בלא בסם (בַּשָׂם) ובלא בורסקי, אשרי מי שאומנותו בסם ואוי לו מי שאומנותו בורסקי". הכול עניין של נקודת המבט ושל תשוקת הלב.
יש לנו חברים שגידלו את ילדיהם לעצמאות מחשבתית ושידרו להם הרבה אמון. יש בכך כידוע סיכוי וסיכון, והם זכו שכל ילד צמח בכיוון שאליו נטה ליבו. זאת הצלחה חינוכית אמיתית כאשר ילדים צומחים כמו שתילים, כל אחד בכיוון הצמיחה הייחודי שלו, בניגוד לחינוך נוקשה שעלול לספק אבני בניין ישרות ואחידות. והנה פעם ישבו בצוותא שלושה מנכדיהם – אחד חסיד ברסלב, אחד תל־אביבי עם כיפה שקופה לראשו, ואחד שמתגורר באחת הגבעות בשומרון. נכד אחר התלונן בקול רם על כך שיש לו עומס של שיעורי בית באנגלית, במתמטיקה וגם בגמרא. שאל הנכד הברסלבר: "מה זה מתמטיקה?" שאל הנכד התל־אביבי: "מה זה גמרא?" והשלישי, איש הגבעות, שאל "למה צריך ללמוד אנגלית?"…
במקלט בית המשפט העליון. לפני כמה שבועות, בדרכי לביקור השבועי בציונו של הרבי מזוויעל, החליטו החות'ים שוב להשתעשע בנו, ונשמעה אזעקה. המקום הקרוב ביותר באותו רגע היה לא פחות ולא יותר מבית המשפט העליון. נדחסו שם במקלט, בין השאר, קבוצה של תלמידי תיכון מהרצליה שבדיוק ערכו ביקור בבניין, והיות שהדור הצעיר מרתק אותי שאלתי אותם לאן פניהם מועדות אחרי הסיור בבית המשפט. הצעתי להם לעשות בהמשך תחנה במאהל הגבורה הסמוך (נדמה לי שהמורה שלהם לא התלהבה מההצעה הזאת, למרות שמדובר בהנצחת חיילי צה"ל הגיבורים, מה שהיה פעם קונצנזוס). שאלתי אותם מה הם לומדים, והם סיפרו שהם לומדים במגמת כלכלה. ארבעה מתוכם אמרו שהם מתכוונים לאייש את משרת שר הכלכלה או שר האוצר בעוד כמה שנים. שאלתי אותם אם יש במוסד שלהם מגמות נוספות לבגרות, כמו למשל מגמת ארץ ישראל שבה בחרו כמה מילדינו ומנכדינו, והם אמרו שהיו אפס נרשמים למגמה זו והיא נסגרה. כמה חבל.
אז למי שלא מתכוון ללמוד במגמת 'ארץ', הנה תשובה לשאלה מדוע חיטת ארץ ישראל משובחת פי שלושה מכל חיטה אחרת. כותב חוקר החיטה ד"ר אהוד מידן: בארץ ישראל החיטה נזרעת בתחילת החורף, צמיחתה נעצרת בלב החורף, וכך היא גדלה במשך כשמונה חודשים. בזמן הזה היא יונקת מהאדמה את כל המינרלים הטבעיים. מנגד חיטת חו"ל נזרעת רק באביב, כי בחורף האדמה קפואה, ולכן היא גדלה במהירות בארבעת חודשי הקיץ, ואינה מספיקה לקלוט את סגולות האדמה. כך גם מי שיונק את תורת ארץ ישראל זוכה להפוך בה ולהפוך בה ולמצוא בה את הכול. כמו בגן עדן מקדם.