האדם מחפש משמעות

״בארוחת הערב הסתכלתי על שלושת ילדיי והרגשתי מיליונר… כל חיוך שלהם שווה מיליון… אנחנו רוצים שתדעו את דעתנו הנחרצת – ילדים הם שמחה, ואין שום כסף בעולם שעומד מולם. עולה המון כסף לגדל ילד, אבל בהשוואה בין ילד לכסף הילד מנצח בענק. לכו על זה. רוצו..״. זה ציטוט מהספר ׳׳הדרך אל הע״ושר׳ – חוכמת הניהול של כלכלת המשפחה, מאת יוסי אש ונחמן לידור. זה די ברור למה הוא מתכוון. בהורות אנחנו בנתינה מתמדת ואין פה הדדיות. ודווקא זה מה שגורם לנו אושר -להעניק לילדינו. וככל שהילד נזקק יותר, כך אנחנו נרתמים יותר לנתינה ולקשר איתו.
בקורס קירוב של ראש יהודי, שבו אני משתתפת בשמחה, קיבלנו מהרב אגלטל קוד סודי ליציאה לשליחות – שלושת ה׳ממים׳: מצפן, מוטיבציה ומשמעות. אדם מסמן מטרה – הוא מגייס מוטיבציה כי הוא פועל עבור משהו שיש בו משמעות. אדם שמרגיש משמעות הוא מאושר – הוא מקבל אישור במציאות לפועלו. ולכן אנחנו, שומרי המצוות, בכל מחקר אנתרופולוגי, יוצאים בין המובילים במדד האושר – יעיד על מציאות זו גם יובל שמדבר רבות על אושר.
במדבר עם ישראל ניזון מהמן ומהשליו, ובגדי כל איש גדלים עימו כעורו של חומט. ולמרות הזמן הרב שהיה מוקדש ללימוד התורה החדשה שניתנה זה עתה במרה ובהר סיני – עם ישראל היה צריך תעסוקה של קודש, כדי שלא יפנה לדברים בטלים. לכן ציווה ה׳ על הקמת המשכן על כל פרטיו ודקדוקיו, גם אם בפועל הוא ישמש בתפקידו חודשים ספורים בלבד.
מסופר על אחד הקיסרים הרומאיים שהגיע אליו אזרח רומאי ובידו צלחת מזהב בהיר. לדבריו הוא הצליח לייצר את צלחת הזהב הזאת מחול, חול ים פשוט, בשיטה מיוחדת שהוא המציא, והוא רוצה למכור לקיסר את ההמצאה שלו, כך שהקיסר וגם כל האזרחים יהיו עשירים ולא יהיה עני אחד בכל מלכות רומא. המלך התעניין ובירר ושאל שאלות, וכאשר התברר לו שאכן רק האזרח הרומאי הזה מכיר את הפטנט לייצר זהב מחול ואין איש אחר שמכיר את השיטה – ציווה לערוף את ראשו, וכך נעשה. המלך ידע בחוכמתו שאם תיפתר בעיית המחסור, אם לכולם יהיו כל צרכיהם מוכנים להם בלי מאמץ, יתפנה זמן לבירורים, לדיונים, למריבות, למחלוקות, למרידות ולצרות – ולמה לו צרה זו? חכם היה אותו המלך…
גם עצת פרעה ״תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שווא״ הייתה נכונה לפי צרכיו ודעתו, שהרי רק מי שיש לו עודף זמן יכול לחשוב על טענות, על מרידות ועל שינויים במצב הקיים.
רצה הקב״ה שעם ישראל יעסקו בענייני המשכן ויעלו במדרגות הקדושה בחודשים האלו עד הכניסה לארץ, ולכן ציווה להקים את המשכן המפואר והמיוחד והמושקע הזה על כל פרטיו ודקדוקיו. ובדיעבד שימש המשכן הזה על כל גלגוליו בגִלגל ובשילה ובגבעון, והחזיק מעמד עוד מאות שנים עד שקם בית המקדש הראשון.
גם אצל ילדינו הבוגרים אנחנו רואים שנתינה מצמיחה אושר. בני נוער שאנחנו נוטים לזלזל בכוחותיהם מרימים פרוייקטים אדירים של חסד בכל תחום כמעט. וזה הדרך אל האושר האמתי.