הכירו את חנה

אני חושבת שעברו דרכי עשרות אלפי נשים. אין כמעט אישה מהציבור שלנו שלא מזכירה לי באחד

מהימים, שהיא בקרה אצלי פעם, ובחלק ניכר מהמקרים, היא גם מחממת את ליבי במילות תודה

והוקרה.

זה כיף להיות מוכרת, וזה גם מחייב. ולפעמים מכביד. אני כל כך רוצה שיכירו את חנה.

לא זאת הרופאה. זאת האשה, הרגישה, עם הלב הטוב, וחוש ההומור, וחולשות כמו כולן.

החנה שלא זוכה לשיח סתמי עם חברות, כי הן מפחדות להכביד, או כי אין לה זמן להרפות.

החנה שאוהבת חברה, ואוהבת לראות נשים שמחות,  ואוהבת ללמוד מכל אחת, וממש לא מתגאה.

החנה שלפעמם קצת ילדותית, ולוקחת ללב, ומחפשת להיות אהובה, ולא מספיק אוהבת את עצמה.

החנה חולמת על זמן פנוי לנגינה נינוחה באורגנית, לציורי השמן שפעם כל כך אהבה לצייר, לזמן

איכות עם הנכדים, כמו סבתות אחרות, גם אם במקום תבשילים היא מביאה מתנות וממתקים.

אני מושיטה יד לחנה הזאת.

קומי עורי.