הריון מרובה עוברים

הריון תאומים מתרחש בטבע בשכיחות של 1:80 לידות חי (אחוז הריונות התאומים גדול יותר, אך במקרים רבים מתרחשת הפלה מוקדמת של אחד התאומים, דבר שמתברר יותר ויותר בעידן האולטרסאונד). בעקבות טיפולי הפריון שכיחות התופעה גבוהה יותר מההיארעות המקובלת בטבע. מתוך כלל התאומים שליש הם תאומים זהים, ז"א שהתרחשה התחלקות של ביצית מופרית בשלב כלשהו של התפתחות העובר כך ששניהם זהים מבחינה גנטית, ושני שליש אינם זהים – ז"א שהם נוצרו מביוץ כפול, דהיינו ששתי ביציות חרגו מהשחלות בזמן הביוץ וכל ביצית הופרתה בנפרד; למעשה מדובר במקרה זה על שני אחים שהריונם התחיל ביחד, אך אין ביניהם קשר גנטי שונה מאשר כל שני אחים 'רגילים' מאותם הורים. כך למשל, על פי ההבדלים החיצוניים והרוחניים בין יעקב ועשו ברור שהם לא היו תאומים זהים…

קיימת נטייה משפחתית שמגדילה סטטיסטית את לידות התאומים. גם טיפולי פריון למיניהם עשויים כאמור לגרום לשכיחות גבוהה יותר של לידת תאומים ושלישיות, וכן הריון שמתרחש מיד לאחר הפסקת נטילת גלולות למניעת הריון עולה בו השכיחות של לידות התאומים.

הידיעה על הריון רב עוברים גורמת בדרך כלל לאושר רב להורים, אך ישנם סיכונים רפואיים הגורמים להגדיר הריון זה, אף של תאומים בלבד, כהריון בסיכון גבוה המצריך ניטור מיוחד. ישנן סיכויים רבים יותר ללידות מקודמות וסיבוכי פגות, קיימת עליה באנמיה של האשה ההרה וביתר לחץ דם אמהי, בדלקות שתן וכלייה, ועוד.

'ויתרוצצו הבנים בקרבה'… בהריון תאומים תנועות העובר מואצות ומרובות, ויתכן שרבקה אף הרגישה אי נוחות פיסית, מעבר לדאגה הרוחנית מה'התרוצצות' הזו בקרבה.

'וידו אוחזת בעקב עשו' – לידות תאומים מסתיימות לעיתים קרובות בניתוח קיסרי, עקב שכיחות גבוהה יותר של מצגים פתולוגיים (עכוז, רגליים, רוחב וכו'). לידת רבקה היתה ככל הנראה לידה טבעית, ושני התאומים נולדו במצג ראש, עשו יצא ראשון ויעקב אחריו כשהוא מחזיק בעקבו. לידת בנימין למשל היתה כנראה לידת עכוז, כי עוד בשלב מוקדם של הלידה הקשה הזו יודעת המיילדת לבשר לרחל 'כי זה לך בן', והיא 'בצאת נפשה כי מתה' עוד הספיקה לקרוא לו 'בן אוני'.

בספרות הרפואית מדווח על אשה מספרד שילדה במשך חייה 21 זוגות תאומים ועוד עשר שלישיות, הלידה האחרונה בגיל 55, ובס"ה ילדה 72 ילדים; אין ספק שזהו מצב נדיר של פוריות-על, שלה ושל בעלה. ולא נשכח את אמותינו במצרים שילדו שישה ילדים בכרס אחת, עובדה שהביאה את בני ישראל להיות רבים 'מאוד מאוד, ותימלא הארץ אותם'.