adminאנחנו המדינה היחידה בכל העולם שבה קיימת אוכלוסייה וולדנית שיולדת מתוך בחירה, כשהיא ברמה סוציו-אקונומית והשכלתית גבוהה.
בתי החולים בירושלים, ובמיוחד ביקור חולים ושערי צדק, מכירים ומוקירים את אוכלוסיית הוולדניות. מחקרים רבים 'נולדו' בעקבות התעוזה של חלק מהנשים האלו. והנה דוגמה לכך -האפשרות ללידה נרתיקית לאחר שני ניתוחים קיסריים [בתנאים מאוד מבוקרים].
לא נשמע כדבר הזה בספרות הרפואית עד שהגיעו נשים שהעלימו מהרופאים את סיבת הצלקת הניתוחית, 'אהה. זה התוספתן'… וכך, הצטברה ספרות רפואית, פרטיזנית אמנם, שלאט לאט הפכה למבוססת עובדות ב'זכות' העקשנות של האוכלוסייה הספציפית הזאת. ובכלל- האוכלוסיה הוולדנית מוסיפה הרבה צבע לחיים הקליניים של המיילד.
אנחנו המדינה היחידה בכל העולם שבה קיימת אוכלוסייה וולדנית שיולדת מתוך בחירה, כשהיא ברמה סוציו-אקונומית והשכלתית גבוהה. כל המחקרים העולמיים מצביעים על קורלציה חיובית בין מספר הילדים לבין עוני ורמת השכלה והכנסה נמוכים. אלו אוכלוסיות בהן הילודה הגבוהה איננה מתוכננת ממש, כמו בארצות אסיה ואפריקה, מדינות נכשלות, ומכאן הקורלציה בספרות הרפואית בין ולדנות לנכשלות.
במדינה שלנו ישנה אוכלוסייה גדולה שיולדת מתוך בחירה, כשהיא במעמד סוציואקונומי גבוה, ונמצאת תחת מעקב רפואי קפדני, כמו הציבור קורא שורות אלו.
החברה שמגלמת בצורה הכי שלמה את השילוב בין רמה סוציאו-אקונומית והשכלתית גבוהה ומעקב רפואי מיטיב וולדנות גבוהה היא חברת הכיפות הסרוגות. בהשוואה לכל מדינות ה-OECD רמת הפריון הגבוה ביותר היא בישראל, והיא כל הזמן בעלייה, כאשר יותר ויותר ילדים נולדים בארץ להורים מבוססים כלכלית והשכלתית. זהו סימן מובהק של אופטימיות, של מבט ורוד על העתיד.
ישנן מדינות שלמדו את ערכה של הילודה בדרך הקשה. במשך כשתי דורות הממשל הסיני צמצם באופן דראסטי את הילודה כדי לאזן את המצב הכלכלי. השינוי בהרגלי הילודה, שהיווה תשובת משקל ל'איום הדמוגרפי', הראה את אותותיו בכלכלת סין. כעת אנשים בגיל העבודה הם 'מין בסכנת הכחדה'. לאחרונה, ממשלת סין החליטה לבטל את מגבלות הילודה, וכעת כל משפחה תוכל להוליד כאוות נפשה. מתברר שהדרך חזרה לא פשוטה – זוג סיני לא מסוגל לחשוב בכלל על גידול שניים או שלושה ילדים, זה נראה לו משימה לגמרי בלתי אפשרית, גם מעשית וגם כלכלית.
בספרות הרפואית, אישה וולדנית היא אחת שילדה מעל חמישה ילדים, והיא מכונה מולטיפרה. ויש את 'הוולדנית הגבוהה' גרנד מולטיפרה' הכינוי לנשים שילדו עד עשרה ילדים. ואשה שילדה מעבר לכך תיקרא גרנד גרנד מולטיפרה. זכיתי להשתייך ב"ה למועדון היוקרתי הזה.
למעשה סיכונים הקשורים להריון או ללידה תלויים בגיל האישה ולא בוולדנות שלה. למרבה הפלא, למרות סבירות סטטיסטית מצטברת בכל לידה לסיום בניתוח קיסרי, הוולדנות אינה מהווה גורם סיכון ללידות קיסריות, ואפילו להיפך.
בעבודות מחקר תצפיתיות שבוצעו בבתי חולים ביקור חולים ושערי צדק, המשרתים אוכלוסייה שבוחרת בוולדנות הגבוהה שלה, נמצא שמספר הניתוחים הקיסריים והלידות המכשירניות בנשים ולדניות הוא נמוך יותר מאשר בנשים בלידתן הראשונה והשנייה ובכלל- מהנמוכים בארץ. וגם בתחומים אחרים , נראה שלידת ילדים אינה מזיקה לבריאות. ברמת העיקרון שנשים ולדניות ששומרות על בריאותן ועל מעקב רפואי ראוי אינן בריאות פחות, ולעיתים קרובות הן בריאות אף יותר, מחברותיהן שאינן כאלו.
כרופאה צעירה, לפני שנים, קבלתי בחדר הקבלה של חדר לידה יולדת בלידתה העשירית. כאשר הצגתי את המקרה לכונן שלי, כמקובל, רופא בכיר שעבד רוב ימיו באיכילוב, ניכרה בו הדריכות ופניו החווירו. הוא לא הכיר מציאות כזאת. באיכילוב, כאשר מגיעה אשה בלידה רביעית, הוא סיפר אז, הכוננים נקראים להתייצב בבית החולים מחשש לקטסטרופה. היום גם המציאות התל אביבית השתנתה ב"ה.