admin
יום רביעי ל'הסגר'. דווקא התחלתי ליהנות מכך שאפשר לקום באיזה שעה שהגוף בוחר בה. ואפשר לאחר את הכניסה למיטה כי מחר מחכה יום חדש, מסוג אחר מהימים שהכרתי זה שלושים שנה, יום מאד שלו באופיו, מאד לא תובעני. והתפילה לובשת נחת, והמילים זורמים בזחל חמים אל תוך הלב. אז מגיע תורו של ההליכה היומית כמשב הרוח הקריר מלווה אותי, רק הוא ואני בצעידה של עשרים דקות לחילוץ עצמות ולסידור המחשבות על מה שהיה ועל מה שעוד יהיה- ל-ט-ו-ב-ה.
הבית ,רחב הידיים והלב , שתמיד סובל מכך שאין ידיים כדי לטפח אותו ולחמם את קירותיו בחום אנושי גדוש כמו פעם, פתאום קיבל בחיבוק דוב את ארבעת הרווקים שלנו, שהתכנסו ובאו ממקומות הלימוד, מהישיבות, ומהשירות הלאומי. ואנחנו, שהרגשנו כבר קצת כמו זוג צעיר- זקן, הפכנו שוב לזוג צעיר, עם ארוחות משפחתיות מושקעות, וסיפורים שהאיש מספר ברוב עם, ותפילות בפינות שונות בבית שמרוממות את רוחם של קירות הבית, ושירה בציבור של שירי ארץ ישראל היפה, ואמירת מזמורי נעים זמירות ישראל בלב טהור שנברא פתאום, ושחנ"שים על דייטים ועל הבתים שיבנו ארבעתם בקרוב, בעזרתו יתברך.
וממש לא חסרות לי הנסיעות הארוכות ברכב, נלחמת בתעתועי הכביש המהיר, וגם לא לחזרה המאוחרת הביתה, כששמיכת חושך עבה ואפלולית מכסה על יופיו של ישוב פורח ומוריק, ולא לכנסים ולהרצאות שמושכות אותי ללא חמלה אל המרחב החיצון, כשכוח המשיכה מבקש להחזיר אותי כעת הביתה. ובוודאי שלא חסרים לי הטיולים הוירטואליים שאני עושה באוזניים נימוסיות, עת מספרות לי חברותיי על נפלאות הרי ההימליה, ויופיו של השלג הצחור בלפלנד.
ופתאום כל מה שהיה כל חלק אינטגרלי מהיומיום שלי, נמוג באחת. למשל, המפגש החברתי מידי בוקר בבריכה 'לגעת במים', הבריכה המחוממת במבוא חורון. הבריכה עבורי הוא מקום בו מותר לי לספר על הכאבים שלי. פה- מטפלים בי, רואים אותי כאדם ולא כדר. חנה, ומזרימים בי כוחות כדי להיות אותה דר. חנה שמטפלת בנשים רבות בשמחה כבר שלושים שנה, ואותה אמא חנה שמטפלת בילידה כמעט ארבעים שנה, ואותה אחות חנה, בכורה לשמונה אחים, ואותה שכנה וחברה שתמיד טוב להתייעץ אתה, ולשפוך אצלה את הלב.
אך החשוב מכל הוא שפתאום אני מבינה את קטנות ידיעתי במה ילד יום. ממש היום ,שאלה אותי מטופלת, לאחר שיחה ארוכה על תופעות הלוואי האפשריות של גלולה מסויימת, – דוקטור, את אומרת לי שבעצם את לא יודעת מה תעשה התרופה?' והשבתי לה, שאוכל לתת לה מידע, ידע אבל ידיעה- זאת שמורה לריבונו של עולם.