יומן קורונה – להיות בלנית

ערב ערב היא גוררת רגליים נפוחות. עוזבת את הפסח. וצוללת לים של אלקו=ג'ל.

היא נחנקת כבר בתוך החלוק הזה. הידיים  סדוקות מאקונומיקה.

הכפפות האלו מגרדות והמסכה גומע א מעט האוויר שעוד היה בחדר.

אדי האקונומיקה מתערבבים עם אדי האמבטיות. היא משפשפת והשרירים תפוסים.

אין זמן. שפשפי. שפשפי. תחטאי. תחטאי.

כנסי נא, יקירתי.

אויש, כמה זמן היא ישבה אתה בטלפון. לשכנע אותה לטבול. סוף סוף הגיעה. איזו שמחה.

טהור – טהור. רטט עובר בה בכל פעם השיא מכריזה את המילים השמחות האלו.

וכך לאורך שעות הלילה.

והיא לא נשברת. והיא מאושרת בזכות הגדולה.

והיא שם- כסלע איתן, מעודדת את כולן.

אחותי, את היית לאלפי רבבה!