לידה שקטה

הביטוי 'לידה שקטה' הוא ביטוי עממי למוות תוך-רחמי של עובר בר-חיות. ישנן סיבות רבות להתרחשות זו: בעיות בקרישת הדם הגורמות להפרעה שלייתית, מומים עובריים למיניהם, זיהומים תוך-רחמיים, מחלות קשות של האם, פיגור בגדילה התוך-רחמית וסיבוכי חבל הטבור, והרבה מקרים נוספים נובעים מסיבות בלתי-ידועות. מקובל ליילד את האשה סמוך למות העובר, אך צורת היילוד משתנה ותלויה בגיל ההריון, מצג העובר ועוד. לאחר הלידה שולחים את רקמות העובר ואת השיליה לבדיקה על מנת לנסות להגיע לידי אבחנה לסיבת מות העובר, לצורך מניעת הישנות התופעה בלידות העתידיות. מקובל לקבור את העובר בחלקה מיוחדת לעוברים בלי מצבה נפרדת, ואין יושבים עליו שבעה.

יש מעט התיחסות בספרות הרפואית לצדדים הרגשיים של חוויה קשה זו. על פי המקובל כיום, הטיפול הרגשי בזוג שעבר 'לידה שקטה' כולל בתוכו מספר מרכיבים חשובים: עיבוד האבל ורגשות האשם והאובדן, שיחזור מהלך האירועים, מידע פסיכו-חינוכי על תהליכי האבל, ועוד. יש אף הטוענים שכדאי לבנות מסגרת דמויית-'שבעה', שתאפשר תנחומים ותמיכה על ידי חברים וקרובים. במקרים מורכבים יש לשקול שיטות טיפול שונות ומיוחדות כדי לעבד את האבל; אחת השיטות היא 'טיפול בתנועה' – מחול מיוחד המביא לידי ביטוי את החוויה של גוף שנושא בתוכו חיים שנפסקו. נבנה דיאלוג של גוף-נפש בו יש מעבר בין אחדות ומיזוג לבין קיפאון, שיתוק, ניתוק ופרידה מהחיים.

בנוסף קיים צורך בתמיכה זוגית, כאשר יש מעט מידי התיחסות לכך שגם גברים חווים אבל, כאשר מאידך קיימת ציפייה בציבור שהגברים יהיו חזקים ותומכים, וחשוב לדאוג לדיאלוג בנושא. אם ישנם ילדים גדולים במשפחה יש לתת את הדעת על צורת ועיתוי העברת המידע על מות העובר אליהם על ידי ההורים. כדאי גם להכין את הילדים למפגש עם חבריהם, ולהתמודדות עם שאלותיהם ותגובותיהם.

כמו בנושאים רגשיים-חברתיים אחרים הגישה לעיתים משתנה עם הזמן, אפילו באופן קיצוני. לדוגמא, בניגוד לגישה שהיתה קיימת עד לא-מזמן שדגלה בכך שזוג ההורים יתבונן בעובר המת על מנת להשלים את תהליך הפרידה בצורה נכונה, ואף לחצו על הורים שלא היו מעוניינים בכך לראות את העובר המת ולהחזיק בו כדי שלא תיגרם להם פגיעה רגשית ונפשית עתידית – היום סוברים שראיית העובר המת והחזקתו בידיים חשובים רק במידה שהזוג רוצה בכך, אך אין בשום אופן ללחוץ בענין זה על מי שזה קשה לו.

תהליך האבל על כל מרכיביו והקושי העובר על בני הזוג מבוטא יותר מאלף מילים בשיר דלהלן:

שיר 'על מות תינוק'-שיר על אבדן הריון

פניה ברגשטיין

'ילדִי,

כל השבילים לא עברת

זועקים ברגלי,

כל השירים לא שוררת

חונקים את גרוני,

ילדי בן-אוני.

כל הפרחים לא קטפת,

כל הזרים לא אספת,

צורבים את עיני,

עוללי….'