חוזרים לבית שקט מידי

חוזרים לבית שקט מידי

אף אחת מהשכנות לא ידעה על ההיריון המתוק שהתרקם ברחמה, כך שהיא אינה מקבלת עתה בישולים ופינוקים כמו שיולדות מקבלות.

פורסם בפנימה | כ"ג באייר תשע"ז 19/05/17

זהבית חיכתה שנתיים להיריון הזה. הזריקות ההורמונליות היו לה לבעלות סוד, עד שההיריון עצמו הפך לסודה הגדול. היא מלטפת את הבטן ההריונית התופחת, מתרגשת לקראת בדיקת האולטרסאונד. העובר שלה כל כך פוטוגני! הפעם היא תבקש דיסק. גם לסבתא מגיע ליהנות כבר עכשיו מהנכד הראשון, יורש העצר.

היא מבקשת משמוליק לוותר על יום עבודה ולהתלוות אליה. אנחת ייאוש קלה נשמעת. עוד יום חופש, הוא ממלמל, מכתב הפיטורין בדרך… "אבל זו חוויה זוגית שאסור לפספס, שמוליק. אנחנו הולכים לראות את הנולד".

העובר נראה על גבי הצג, אך חסרונו של הדופק העוברי מוביל אותם מיידית למיון נשים. אחרי בדיקה נוספת, והמון דמעות, זהבית עוברת ריקון של הרחם בחדר הניתוח. הפעולה קצרה. היא מתאוששת אחרי כמה שעות. לאחר בדיקה נוספת היא נשלחת לביתה, עם אישור לחופשת מחלה של שלושה ימים, כאילו לא נפרדה כעת מחיים שלמים… הם חוזרים לביתם השקט, שקט מדי, שבורי לב.

משהו חדש מתחיל

ריקון רחם כירורגי עדיף מכמה סיבות. ראשית, וזו לדעתי הסיבה העיקרית, זה מאפשר לזוג לסיים את חוויית האובדן בהקדם. השימוש בחומר כימי (CYTOTECH) אמנם יכול לחסוך פרוצדורה בחדר ניתוח, אך חוויית הדימום המתמשך, ריצות הלוך ושוב לבדיקות אולטרסאונד עוקבות לבדיקת שארית, והצורך לבצע גרידה בסופו של תהליך באחוז לא מבוטל מהמקרים – מכריע בעיניי את הכף לכיוון של פעולה כירורגית מדויקת, קצרה ותכליתית, הכוללת גם את הכנת רירית הרחם לקראת ההיריון הבא שיגיע בעז"ה בקרוב.

ואכן, הרפואה הנכונה לכאב האובדן הזה היא היריון נוסף. אבל מתי? הרופאים ביקשו להמתין כמה חודשים עד תחילת ההיריון הבא, כדי שרירית הרחם תצמח מחדש. זהבית מבואסת, אין לה סבלנות לחכות. היא רוצה להתחיל את ההיריון הבא כבר עכשיו. הכצעקתה?

הרעיון להמתין מעט עם ההיריון הבא נובע בעיקרו מהצורך לנתר את הירידה בהורמון ה‑BHCG, לעקוב אחר התארגנות רירית הרחם בבדיקת על-קול, ולוודא בבדיקה גינקולוגית, לאחר הגעת הווסת הראשונה, שאכן הרחם מכווץ ומוכן לארח את ההיריון הבא.

המתנה קצרה

והנה, מחקר חדש בחן זוגות שאיבדו היריון. נבדקו פרקי הזמן השונים שעברו החל מתאריך אובדן הריונם האחרון ועד הרגע שבו ניסו להיכנס שוב להיריון, והושווה בין זמן זה ובין הסיכוי ללידה מוצלחת. המחקר מצא כי זוגות שהמתינו פחות משלושה חודשים היו בעלי סיכוי גבוה יותר ללידת חי בהשוואה לזוגות שהמתינו תקופה ארוכה יותר. מסקנת החוקרים הייתה כי אין עדות פיזיולוגית לכך שיש לדחות את ניסיון הכניסה להיריון לאחר אובדן היריון מוקדם.

זהבית מרגישה שהדכדוך גובר. מתפתחים אצלה סימנים של דיכאון הדומים לדיכאון שלאחר לידה. אבל אין לה הזדמנות להתאבל – לא ניתנת לה רשות לכך. היא הרי קיבלה רק שלושה ימי חופשת מחלה, כאילו רק סבלה מהצטננות קלה. אף אחת מהשכנות כלל לא ידעה על ההיריון המתוק שהתרקם ברחמה, כך שהיא אינה מקבלת עתה בישולים ופינוקים כמו שיולדות מקבלות. אבל החלומות עוד טריים, והפרידה לא פשוטה. היא יודעת – הזמן עושה את שלו, וההורמונים הטובים יחלישו את הכאב שבלבה. ומה עם שמוליק? גם הוא לא נראה טוב לאחרונה…

החלמה גברית

גם לו יש תקופת המתנה. הדימומים שלאחר ההפלה לעתים ידמו לדמם הממושך לאחר לידה, אך כאן יש צורך כל כך משמעותי להתנחם יחדיו, וכשזמן הטבילה מתמהמה יש קושי רב. לעתים זהו סימן שהריקון לא היה מלא, ואולי אף יש שארית רקמה בתוך הרחם, שזוקקת להתייחסות. במקרים אלו של חשש לשארית אנחנו נוהגים להמליץ על ביצוע בדיקת היסטרוסקופיה, בדיקה פשוטה המבוצעת באמצעות צינור דק שמושחל לרחם עם מקור אור ותוך כדי הזלפת נוזלים, כך שהרופא יכול להסתכל ישירות לתוך חלל הרחם ולוודא שהרירית תקינה. שמוליק מתגעגע לזהבית, וההמתנה קשה. מצב הרוח שלו שפוף, כמעט דיכאוני.

מתברר שקיים גם דיכאון לאחר לידה – וגם לאחר הפלה – בגברים! מאמר בעיתון המדעי JAMA סיכם יותר מארבעים מאמרים שסקרו יחד כשלושים אלף מקרים של דיכאון לאחר לידה בגברים. המסקנה היא שהדיכאון הזה קיים באחוזים גבוהים.

סיבות הדיכאון הזה דומות לדיכאון הנשים הקלאסי, חוץ מהירידה ההורמונלית שכמובן לא רלוונטית כאן. גבר רגיש שחווה לידה או הפלה, שבה צפה באישה חסרת אונים, סובלת ולעתים גם משתוללת מפאת הכאב, עלול להירתע ואף לחוש דחייה מכל קרבה עתידית עם אשתו. כאן נכנסת לתמונה סגולתה של חברתי מימים ימימה – זריקת האפידורל, שאני תמיד ממליצה עליה בכל פה. גם את הבעיה הזאת היא אמורה לפתור, שהרי אם האישה לא סובלת בלידה סביר שהבעל לא יסבול מדיכאון לאחר לידה.

אז אם יש צורך למנוע היריון לזמן קצר, מה עושים? אם הסבירות היא שההפלה בוצעה בשלמותה, החשש מהיריון שיצוץ בפתאומית איננו משמעותי, ואפשר להסתפק באמצעים לא בטוחים במיוחד, כמו קצף וכדומה. אבל אם יש צורך לברר את סיבת ההפלה, או אם יש חשש שההפלה לא הסתיימה בשלמותה, או שעדיין לא התקבלה תשובה פתולוגית בעקבות ממצא שהיה נראה חשוד, ראוי ליטול אמצעי בטוח, כמו גלולות, על פי הוראת רופא מומחה.

כמה קשה ההמתנה. המתנה לפגישה מחודשת. המתנה לעובר שישתכן בהיכל שהוכן בעבורו – עם שטיח אדום. אחכה לו בכל יום שיבוא.

הגיבי לפוסט

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *