לא תאמיני מאיזה שלב בחייהם את משפיעה על האוצרות שלך!

לא תאמיני מאיזה שלב בחייהם את משפיעה על האוצרות שלך!

נדמה והיה זה אך תמול שלשום מאז שהבליח הנסיך הקטן, השמנמן, יפה התואר, שהכתיר אותי  בתואר הנכסף – אמא. אך האמת היא שתכונת האימהות נרכשת עוד הרבה לפני כן, כבר בזמן שהעובר שוכב לו בנחת במרחב מי השפיר החמים. והנה, מאז המצאת מכשיר העל-קול [אולטרסאונד], על ידי איאן מקדונלד שאמר לפני למעלה מחמישים שנה, ובהתאם לכך מצטברות יותר ויותר הוכחות, שהשבועות הראשונים בהם חי העובר במעי אמו משמעותיים להתפתחותו ומשפיעים על מהלך חייו ועתידו יותר מארבעים שנות חייו שלאחר מכן.

 

פורסם בקול כבודה | 25 בינואר 2017

שאלה עתיקת יומין, מעסיקה הוגי דעות, אנשי חינוך ופסיכולוגים. והיא – עד כמה תכונות האדם מוטבעות בו מבטן ומלידה, ועד כמה הן נרכשות במהלך החיים? זוהי הדיאלקטיקה בין תורשה לסביבה הבוחנת – האם הילד ירש את תכונותיו עוד מבטן ומלידה והן צרובות על הדיסק הקשיח שלו, ועם ציוד זה גם יסיים את חייו מבלי יכולת לשנות אותן, או שמא יש כר פעילות רחב לחינוך שירעיפו עליו הוריו אוהביו?

כמובן שקל להטיל את כל האשמה על הגנטיקה. זה מאפשר לנו להשיל מעלינו כל אחריות חינוכית. אך מסתבר שיש לנו אחריות חינוכית כבר בחיים התוך – רחמיים של העובר. הסביבה התוך – רחמית עשויה להשאיר חותם איתן, שאף יגבר על השפעותיה של הסביבה החינוכית והמשפחתית העתידית. הכל מתחיל מבטן ומלידה.

הספרות הרפואית העדכנית אף תומכת בכך. לדידה, הסביבה התוך – רחמית תתווה את מסלול חייו של העובר, תכוון את הביטוי הגנטי שלו, ואת הסתגלותו לסביבה החוץ – רחמית. היא תשפיע באופן משמעותי על הדרך בה אותו אדם, בסוף ימיו, ייפרד ממתנת החיים. מערכת זו מפוקחת היטב, ובורא כל בשר הוא זה שמפליא לעשות.

גם תחושות מועברות ברחם – רוגע, פחד, ועוד. העובר מרגיש אותנו היטב. כשהאם ההרה חשה באיום קיומי, היא מעבירה מסר תוך- רחמי לעובר שיש צורך בערנות לקראת ההתמודדות העתידית מחוץ לרחם. מסר זה ישפיע על אופיו לכל החיים. בעבודות בחולדות נצפה שאצל אֵם שנחשפה למתח משמעותי במהלך הריונה יופיעו צאצאים עם יותר חרדות, קשיים קוגניטיביים, הפרעות קשב וריכוז ודיכאון.

 

 

אמהות הסובלות מתת – תזונה תלדנה ילדים במשקל לידה נמוך מהממוצע. ילדים אלו עלולים לפתח תסמונת מטבולית שתתבטא במחלות לב וכלי דם, השמנת יתר, יתר לחץ דם וסוכרת, כפיצוי גנטי על ההרעבה התוך – רחמית. חשיפת האם ההרה לעישון או לכימיקלים עשויה להגביר את הסיכון של העובר לחלות בהמשך החיים במחלות שונות, על ידי יצירת שינויים בגנום. מחקר שבדק חבלי טבור ושליות של מעל למאה עוברים מצא השפעה מכרעת של נתוני האם בהריון על דפוסי הביטוי של גנים החשובים לגדילה ולהתפתחות בעובר.

מחקר פיני שבוצע על 500 גברים בגילאי 19, שהגיעו ללשכת הגיוס, בדקה את השפעת העישון של האם במהלך הריונה על הכושר הארובי העתידי של הבן. נמצאו 60 בחורים שנחשפו לעישון של יותר מסיגריה אחת ליום בחיים העובריים שלהם. בקרב אותם בחורים נמצאה ירידה בכושר הארובי שהתבטאה ביכולות הריצה, ללא תלות במשקל או בפעילות גופנית שהם עסקו בה.

החיבוק הרחמי חשוב אפילו במניעת זיהומים – ביטוי עילאי לקשר גוף – נפש ראשוני. סביבה חיידקית שלילית עלולה לתרום למחלות ילדות מרובות כגון אסטמה, השמנה, אלרגיות, ואפילו אוטיזם. מחקרים חדשים מראים שמגע קרוב בין הילוד לאם במהלך הלידה, בחיבוק הראשון לאחר הלידה ובזמן ההנקה, עוזרים ליצור סביבה חיידקית בריאה לילוד, ומקדמים את בריאותו הפסיכוסוציאלית, המטבולית, והחיסונית לטווח הארוך.

שיטת הקנגורו המפורסמת פותחה לפני  40 שנה, כאשר הוצעה חלופה לשהייתם הממושכת באינקובאטור של תינוקות במשקל נמוך. לשיטה קראו שיטת הקנגורו, עקב הדמיון לנשיאת גורים בכיס הבטן על ידי היונק המפורסם הזה. העיקרון כלל מגע עור בעור בשלב מוקדם ובאופן רציף ומתמשך בין האם לתינוק, הנקה בלעדית, שחרור מוקדם מאישפוז, ומעקב מרפאתי צמוד אחר האם ותינוקה. נצפתה ירידה של עד ארבעים אחוז בתמותת התינוקות בעקבות זיהומים, ירידה בחום הגוף, ירידה ברמות הסוכר, ועוד. כן נצפו מדדי כאב נמוכים יותר, קצב נשימה איטי יותר, ורמת חמצן תקין מיטבית.

מסתבר שחום הלב, שחינוך עם נשמה, שקירבה גופנית ורגשית, והמון המון חיבוקים – הם המרכיבים של מצע הגידול המיטבי של ילדינו. בידינו להטמיע בטחון, מידות טובות, לעצב אדם טוב יותר, ובכך להשפיע עמוקות על תסריט חייו. אמא יקרה, את משאירה חותם. את נושאת את פירות בטנך על לוח ליבך. בתיק גב שהולך אתך לכל מקום, נמצא החגור המושקע ביותר עלי אדמות – הוא מכיל אהבת עולם שאין לה גבול, רחמי אם על בנה.

 

הגיבי לפוסט

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *