משפחת הפילפילים ותשובת האשה

אני יושבת מכורבלת בכרית של נכדים הקשובים לסיפור – משפחת הפילפילים – שאני כל כך אוהבת. היה היתה פעם משפחה עם אבא, אמא וילדים. לפחות אצל הפילים שבג'ונגל הכל נשאר יציב. אך ישנן קולות המבקשים לבלבל אותנו, ולהוזיל את המתנות היקרות שממתינות לנו בארגז הקסום השמור לזוגיות ומשפחה. הקולות האלו פושטים ולובשים צורות שונות, החבויות במרחב הפמיניסטי הקיצוני. הקולות הם נשיים ומופנים בעיקר לנשים, באים להאדיר את ערכו של ה'חופש', העצמאות וה'הגשמה העצמית', להתיר את הקשרים הטבעיים בין האישה לביתה.

הקולות לוחשים – אנחנו פה אתך כדי להילחם את מלחמותייך. נבנה חומה שלא חוות נשים, ושם נניח לבנה על לבנה של נשים 'למען' ונשים 'נגד' [ובמיוחד נגד רבנים, שבעוונותיהם נולדו גברים…]. לא מדובר באחוות נשים נקייה, אך אני פותחת עין ספקנית לגבי יוזמות שבמרכזן עומדות מטרות – על של 'הפרד ומשול'.

יש קול שלוחש – את רוצה להיות שווה בין שווים. אין בעיה. לכי להיות חיילת קרבית. מערכות גופך מותאמות לכך 'פיקס'. אך מה לעשות והמחקר בתחום רפואת המגדר צובר תאוצה, והוא מבקיע את הנחות היסוד השקריות האלו. כל תא ותא בגוף האשה הוא תא נשי, אחד ומיוחד, והוא פועל אחרת מהאורגניזם שנקרא גבר.

ועוד קול לוחש – נעזור לך להתקדם מקצועית וכלכלית. נעניק לך משפחתונים במחיר מצחיק. זה יאפשר לך להתמהמה במגדל השן. הילדים הרי מפריעים לך להתקדמות המקצועית ולהגשמה העצמית שלך.

בימי התשובה האלו אני מזמינה אותך, אשה יקרה, לדייק עם עצמך את מה שנכון לך, לחשוב מה משמח אותך. האם את נמצאת כעת על מקומך? זכרי שמה שנכון לאשה אחרת הוא לא בהכרח נכון לך. וישנם עוד מעגלי חיים שמחכים להיוולד בתוכך. תקעי בשופר גדול- וקבלי את עצמך באהבה.
ואסור להתבלבל.