אני ה' רופאך

השבוע נולדה הנכדה הרביעית שנולדה לנו בתקופת הקורונה, בעזרתו יתברך. המשותף לכל הנכדות הטריות הוא שלא נכחה הסבתא-הרופאה בלידה שלהן, לדאבון ליבה. אבל זה לא הפספוס היחיד שלי. האמת היא שלא חלמתי להיות רופאה. למדתי במכללת ירושלים את מקצועות היהדות והמחשבים, ולא הייתה מאושרת ממני. אבל הורי כל כך רצו שאלמד באקדמיה, ולמכללה אז לא הייתה אפשרות להעניק תואר אקדמי. קיבלתי את דעתם, לא לפני שקיבלתי ברכה לכך מהרב שלמה זלמן אוירבך זצ”ל שאזכה להקים בית של תורה. מקצוע הרפואה הוא מקצוע של שליחות גדולה, הלימודים מאוד מעניינים, והסיפוק הוא אדיר. אבל יש גם מחירים, והם גדולים. מי שיגיד אחרת פשוט לא דובר אמת, בוודאי כשמדובר על אמא ברוכת ילדים.
בתלמוד רופא נקרא אסיא. בזמן שהיה בית המקדש קיים הכוהנים היו מרפאים. ומי טיפל בכוהנים? המשנה מספרת שבן אחיה היה ‘רופא גסטרו’ שהיה ממונה על מחלות המעיים בבית המקדש, כי כוהנים הלכו יחפים ואכלו בשר קרבנות צלוי והיו להם לא מעט בעיות גסטרואנטרולוגיות.
בתקופת התלמוד היו רבנים שהיו רופאים, והדריכו בעצותיהם בדרך הישר. בתקופת ימי הביניים היו רבנים, גדולים בתורה, שעסקו גם ברפואה, כמו הרמב”ם והרמב”ן והרשב”ץ ואחרים, והם אף חיברו ספרי רפואה, בעברית, בשפה הערבית ובלטינית.
בן סירה, שחי בתחילת הבית שני, כתב ספר הדומה לספר משלי. הוא הקדיש פרק שלם בספרו לתהילת הרופאים: ‘הדר פני רופא וכבדהו, כי יקום לך בעת צרה, חכמת רופא תרוממנו, ונגידים עליו יתמהו’. חז”ל קבעו שאסור לגור בעיר שאין בה רופא – אבל אסור לגור בעיר שבה ראש העיר הוא רופא. אסור לרופא לשבות שהרי הרופא מצווה על הצלה, ‘לא תעמוד על דם רעך’. ובשבועת הרופא, שבועת אסף הרופא, מתחייב הרופא לסודיות רפואית: ‘ואל תגל את סוד אדם אשר האמין בך’.
אז איך כתוב במשנה ‘טוב שברופאים לגיהינום’? ההסבר הפשוט הוא שזה מונע יוהרה, ואולי גם מגדיל את הזהירות, כי הרופא מבין את גודל האחריות שהוא נושא על כתפיו. ויתכן כי הכוונה היא שכישלון אחד של רופא טוב עלול להביאו לגיהינום. אבל היות ו’ניתנה רשות לרופא לרפא’ אנחנו מודרכים להיעזר בכלים הקיימים. ועסקי הרפואה זהים לכל שאר צורכי העולם הזה, הדורשים השתדלות מושכלת כדי להשיגם.
הרפואה המודרנית הקונבנציונלית היא מדע הבנוי על מחקר מבוקר, על ניסיונות וניסויים, על סטטיסטיקות וסקירות. מעצם הגדרתה היא אינה ‘מדע מדויק’ – אך היא פועלת על פי כללים מדעיים מסודרים. בניגוד אליה המכנה המשותף שיש לשיטות הרפואיות ה’משלימות’, ה’לא קונבנציונליות’, הוא הגישה הלא-מדעית המודעת, התבססות על תיאוריות ומיתוסים ולא על כללים הניתנים להוכחה וביקורת. ניתן לייחס חלק מהפופולריות של השיטות החילופיות השונות לכך שהן מדגישות את התמיכה הנפשית והיחס האישי למטופל, וכן את הקפדתן על רפואה מונעת ותזונה בריאה, נושאים שלא ניתן להם מספיק דגש בדרך כלל בשירותי הרפואה הרגילים, וזה באמת צריך תיקון.
הטור הזה מוקדש לד”ר אבי הרלב, ה’ יקום דמו, שהיה רופא פריון, קולגה למקצוע, אציל נפש וישר דרך.

מתוך גילוי דעת – פרשת בשלח תשפ"א