admin
כשזוכים למשפחה ברוכה – זאת עסקת חבילה.
הדלקת הנרות, למשל, מתארכת ומתארכת עם כל ילד שנולד וכל נכד וכל חתן וכלה.
תפילות לזיווג, ליראת שמיים, לבריאות, לפריון.
כל אחד- והתפילה המדויקת לו
לזה כבר התרגלתי…ולכן, לאחרונה, אני מדליקה לפני הזמן, כדי להספיק…
אבל השבוע, התובנה הזאת הגיעה לשיא הופעתה
ערב ראש השנה. אין לי כמעט הכנות. אנחנו לבד.
אספיק בוודאי לכתוב מכתב אישי לכל ילד.
להתקשר ולשוחח שיחת עומק עם כל ילד ועם חתנינו וכלותינו
ואספיק לדבר עם כל המחותנות- כי אם יש הרבה ילדים נשואים [כן ירבו] אז יש גם הרבה מחותנים.
וגם לטלפן לכל האחים והאחיות והגיסות שלי [לשנינו יש המון אחים..]
ולא לשכוח את הנכדים הגדולים שיש להם פלפון או מייל – והרשימה מתארכת מידי חודש, ב"ה
ופשוט לא הספקתי להגיע עד חמישים אחוז מהמלאכה….
צרות של מליונרים…