ולדניות שובבות

״ובאו אליך כל הברכות האלה והשיגוך״ – כמה זה יותר מידי לידות?
בדורנו התברכנו במשפחות גדולות, מה שלא תמיד התאפשר בימים עברו מסיבות שונות. איך מגדירים ילודה גבוהה בשפה המקצועית הגינקולוגית?

בספרות הרפואית אישה ולדנית היא אחת שילדה מעל חמישה ילדים. Multipara. [מולטי=הרבה, פרה=לידות]. ויש את הוולדנית הגבוהה – Grand Multipara, שאלה נשים שילדו עד עשרה ילדים. ואם ילדה מעבר לכך היא תיקרא – Grand Grand Multipara.
האם הוולדנות הגבוהה מסוכנת? הספרות הרפואית אינה מבדילה במידה הראויה בין האוכלוסייה של הנשים הדתיות הוולדניות לבין הוולדניות ה'קלאסיות' ברחבי העולם, שרובן הגדול שייכות לעשירון התחתון ואף למטה מזה. למעשה הנשים הדתיות מכל המגזרים הן הציבור היחיד בעולם שמרבה בילודה במודע, בעודו שייך לשכבה סוציואקונומית גבוהה יחסית, ומרופד בשירות רפואי ברמה הגבוהה ביותר. לכן חשוב לדעת לקרוא את 'האותיות הקטנות' שבמחקרים אלו, ולהבין שבדרך כלל התיאורים האפלים קשורים למצב הסוציו-אקונומי של הנשים נשוא המחקר ולא לעצם הוולדנות. אפשר לומר ברמת העיקרון שנשים ולדניות ששומרות על בריאותן ועל מעקב רפואי ראוי – אינן בריאות פחות, ולעיתים קרובות הן בריאות אף יותר.

מסתבר שאם ישנם סיכונים הקשורים להיריון או ללידה הם יהיו קשורים לגיל האישה ולא לוולדנות שלה. הרי אישה הכורעת ללדת את ילדה העשירי, בוודאי לא תהיה בת 20 בלידתו. השפעות הגיל במיילדות הן הדומיננטיות בפרוגנוזה ולאו דווקא הוולדנות עצמה. יתרה מכך – לפעמים הסיכון המיילדותי הוא אף נמוך. נמצא בעבודות מחקר תצפיתיות שבוצעו בבתי חולים ביקור חולים ושערי צדק, המשרתים אוכלוסייה שבוחרת בוולדנות הגבוהה שלה, שמספר הניתוחים הקיסריים והלידות המכשירניות בנשים ולדניות הוא נמוך יותר מאשר בנשים בלידתן הראשונה והשנייה.

בתחילת ההתמחות שלי ביליתי בתורנות לילה עם רופא בכיר מבית חולים שבאזור המרכז. סביב חצות דידתה בנחת, על רגליים נפוחות, בטן הריונית ענקית של אישה בעשור הרביעי לחייה, ומטפחת שחורה מתוחה על עד לאמצע מצחה. החיוך הרחב שלה פגש רופא מבוהל שלא הכיר מציאות של לידה עשירית. הסירנה שרעמה בראשו, מתריעה על כוננות לאסון, נתנה את אותותיה בהבעותיו. ניגשתי, המתמחה הצעירה, כדי להרגיע את הכונן הבכיר שנכנס להיסטריה גלויה. פשוט מאוד בבית חולים שבו הוא 'גדל', כשהגיעה אישה בלידה רביעית, כל המחלקה קמה על רגליה והכריזה על כוננות-על. אבל לידה עשירית – הוא לא פגש את הדבר ההזוי הזה מעולם. בתי החולים בירושלים, ובמיוחד ביקור חולים ושערי צדק, מכירים ומוקירים את אוכלוסיית הוולדניות. מחקרים רבים 'נולדו' בעקבות ה'תעוזה' של חלק מהנשים. למשל, לידה נרתיקית לאחר שני ניתוחים קיסריים (בתנאים מבוקרים מאוד) – לא נשמע כדבר הזה בספרות הרפואית. עד שהגיעו נשים והעלימו מהרופאים את סיבת הצלקת הניתוחית: "אהה, זה התוספתן…". וכך הצטברה ספרות רפואית, פרטיזנית אומנם, שאט-אט הפכה למבוססת עובדות. בזכות ה'שובבות' של האוכלוסייה הספציפית הזאת.