כך תנצחו שמאלני

שולף הבני"שים. אלו היו ימים של אימונים בחולות המדבר ליד רפידים, ממש אחרי מלחמת יום הכיפורים. היה הכרח להכשיר במהירות אנשי צוות חדשים, ולשם כך נשלחה קבוצת טירונים מישיבות ההסדר, בהם בעלי לעתיד. קור כלבים שרר, והיה מחסור באוכל וציוד, אך האימונים נערכו ברציפות ביום ובלילה. מצב הרוח הציבורי היה בכי רע, והוא חלחל גם לצבא. באחד הלילות הגיע "צ'ופר" – להקה צבאית 'נחתה' בלב השממה, להפתעת כולם. מיד עצרו את האימונים, וכל החיילים הובאו להופעה, כולל ההסדרניקים הצעירים, ששמחו מאוד על ההפוגה.

הגדוד נאסף, התיישב בחושך על דיונות החול סביב, כולם מכורבלים במעיליהם, וחברי הלהקה, שבה היו גם בנות, התחילו לשיר ולנגן להנאת הצופים. והנה בתוך החשכה נראה פתאום חייל נמוך קומה וצנום, לבוש מעיל הגדול ממידותיו, עובר עם פנס בין החיילים היושבים צפופים על החול, מבלי להתחשב בגערות ובנזיפות מכל עבר. הוא שלף אחד־אחד את הבני"שים שלו מתוך הצופים, ושלח אותם לצפות בהופעה אחרת – שיעור במסכת שבת שהוא העביר באוהל בית הכנסת, כולל שיחת מוסר… אבל עם אוכל חם ומפנק.

החייל ההוא היה הרב דוד זיכרמן, שלימים הקים את רשת ברכת רחל, והיום הוא ראש כולל סמוך למקום מקדשנו. הוא הבין איך עובדים בראש גדול אבל בנועם הליכות. אפשר להשפיע בלי מילים מתלהמות, במעשים ובדוגמה אישית. לפעמים אין ברירה, נקלעים לוויכוח עם הצד שכנגד, ובוויכוח צריך לנצח, אחרת עדיף לוותר עליו. ואולם אין שום תועלת בוויכוח כשלעצמו, להפך – הוא גורם בדרך כלל להקצנת עמדות ולריחוק רגשי ואידאולוגי. לכן שומר נפשו ירחק מוויכוחים, וזה נכון בהורות, בזוגיות, ביחסי חברות ובקשרים בין־אישיים בכלל.

ימני בגוב האריות. בן שפירו הוא סופר, עיתונאי ואיש טלוויזיה יהודי אמריקני שומר מצוות, המחזיק בדעות ימניות ושמרניות. ההנאה הגדולה שלו היא להתווכח בפומבי עם אנשי ציבור ותקשורת מהשמאל האמריקני, עדיף השמאל הקיצוני, ולגרום להם לאבד את האיזון, עד שהוא מנצח אותם בנוק אאוט אמיתי להנאת הקהל. צריך לומר שנקודות הפתיחה שלו טובות: הוא מוכשר ועשיר ואינטליגנט ומשכיל ונראה טוב ובעל כושר דיבור יוצא מהכלל, ובכל זאת – לנצח בוויכוחים פומביים או בתוכניות טלוויזיה שצופים בהן מיליונים פעם אחר פעם, כשמולו ניצבים אריות ונמרים מחוגי השמאל הרדיקלי והפרוגרסיבי האמריקני, כאלו שזוכים בדרך כלל לאהדה ורגילים להיות מלכי הבמה בכל מקום שהוא, אינו דבר של מה בכך.

לאחרונה הוא הוציא לאור חוברת ובה גילה לחבריו בימין, בארצות הברית ובעולם כולו ובעיקר במדינת ישראל החביבה עליו מאוד, כמה סודות מהדרך שבה יש להתווכח עם אנשי השמאל, והיא תורגמה לעברית. החוברת, שנקראת 'איך להתווכח עם שמאלנים – 11 כללים לנצח בוויכוח', שמה מעיד עליה שהיא לא מדריך לנימוסים והליכות. בהקדמה מציג שפירו את הבסיס השקרי שהשמאל העולמי עומד עליו, את היהירות הטוענת שכל האמת והחוכמה אצלם, את החולשה של השמאל ביחס לעובדות, את הערכים המעוותים שהשמאל דוגל בהם ואת הקשרים ההדוקים בין אנשי השמאל בתקשורת ובאקדמיה. משם הוא פונה להצגת כללים ושיטות שעל פיהם אפשר וצריך לנצח איש שמאל בוויכוח.

לשכנע את הקהל. ראשית הוא ממליץ לא לבזבז אנרגיה על ויכוחי סרק בפני קהל לא משמעותי. שנית הוא מדגיש שאין כוונה לשכנע את בר הפלוגתא שלך, זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית, אלא רק לנסות לשכנע את הקהל הרחב המתנדנד. בהמשך הוא ממליץ לגשת ישר לנושאים העיקריים, ואם אפשר – להכין את הדברים מראש ולהתקיף ראשון. הוא מציע לא לבחור במילים מתנצלות ורב־תרבותיות אלא לומר את הדעות הנכונות באופן ברור וחד. יש למסגר את הדיון – לא להסכים "לרדת לשוליים" בעקבות טיעון של היריב, ולחזור תמיד למרכז העניין. חשוב מאוד להדהד את הסתירות המהותיות שקיימות בגישות השמאלניות והפרוגרסיביות. שפירו נתן לכך כמה דוגמאות – השמאל מתיימר לשמור על זכויות האדם, אבל זה תלוי אג'נדה – לערבים כן ולחרדים לא; התייחסותם לאלימות צבועה – היחס להפגנות בזמן הגירוש אל מול היחס להפגנות בלפור וקפלן, זכות האישה על גופה אבל שלילת זכות העובר לחיים, ועוד. מובן שזה לא מספיק כדי לנצח בוויכוח, צריך גם לשון חדה, הופעה מרשימה, שפת גוף תואמת ומשכנעת וגם כישרון, אבל לדבריו זה לא קשה כל כך כמו שזה נראה. ובהנחה שוויכוחים עם אנשי שמאל עוד יהיו לנו בארץ בעתיד הנראה לעין, כדאי מאוד ללמוד את אומנות השיח.