ארכיון של: 2018

יש לי שלוש עשרה ילדים החיים ביש"ע, כולל חתנים וכלות, וכמובן,  נכדים מתוקים מדבש. אבל המכל האימהי שלי גועש ורועש.

הדלת הלבנה כבדה ועיקשת. אני נכנסת במהירות לאולם הוועדה באיחור. הבידוק הביטחוני נמשך יותר משעה, קבוצת נוער עם תרמילים בחרה

"אין לי כוח להיות עייפה", כך כתבה בזמנו גאולה כהן בספרה, וכמה אני מתחברת לדברים שלה. החיים מזמנים כל כך

השבוע זכינו לגשם האותנטי הראשון. גשם ראשון תמיד מרגש אותי. האוויר צלול מול הנוף היפהפה של עמק איילון. האדמה סופגת

בעודנו נהנים בשבת – יש מי ששרוע על האדמה להגן עלינו. הם נמצאים שם בלילות, וגם בשבתות, בחום ובקור, דרוכים,

יהודי הוא יהודי הוא יהודי. בכל מקם שהוא. לפעמים הוא מבולבל. לפעמים הוא מתבולל. ואז מחפשים מענה. הכאב של השבוע