בפרשת 'אמור' אוסרת התורה לכהן בעל מום לעבוד בבית המקדש. בימינו, שהנגישות לבעלי צרכים מיוחדים היא אבן פינה בתרבות ובדרך
אוטו־אנטישמיות – מחלה שאין לה הסבר. בעיר מולדתי ניו יורק שאפנו לתוכנו אנטישמיות בכל נשימה ונשימה. למדנו ספרדית כדי להכיר את
נדמה שהשנה כמעט ולא היה מי שלא נעמד בזמן הצפירה. היום קיים תהליך בו רוב הציבור החרדי מצליח לראות את
הקיץ בפתח והוא מביא אתו סוגיות בריאותיות כמו פריחות עונתיות, עקיצות, טביעות בבריכות שחיה, מכות חום, שריפות, נקישות נחשים, ועוד
בפרשה נאמר ' וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם'. על פי המסורת הפירוש הוא שאסור לחרוט על הגוף כתובת שאינה נמחקת.
הבד שהפך לזהב. יהודה אריה ליב שטראוס נולד לפני כ־200 שנה למשפחה יהודית ברוכת ילדים וענייה בעיירה בגרמניה. אביו נפטר כשהיה
הפטרת פרשת אחרי מות פותחת במילים 'הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל'. כוונת הנביא היא שאנו מתנהגים לקב"ה כאילו
הסירים קודחים… אדים עבים מסתלסלים מעלה, שזורים בשרשרת לבנה-אפרפרה. הקדירות שרות שיר הלל. בליל ריחות מרקד בחלל החדר. השניצלים הערומים
כלי נגישות