כל הפוסטים בהבלוג
לשלוח את לחמך למרחקים…
אני אוהבת שיחות נוסטלגיה. בגילי, זה מובן מאליו. ובמיוחד, כמה נאה ויאה לי לשהות בחברת מספרי סיפורים מקצועיים… כזאת היא
הפנים היפות של הטכנולוגיה
התורים השקטים והמסודרים בבתי החולים ובמרפאות, הקשר בין חלקי המשפחה המפוזרת, כולם בזכות הווטסאפ ופתרונות טכנולוגיים נוספים. כרופאה עם פז"ם
את הלידה הזאת לא אשכח
את הלידה הזאת לא אשכח. ערב יום הכיפורים היה וחדרי הלידה במעייני הישועה היו עמוסים לעייפה. בעומס שכזה, אפילו יולדת
חיים לא פשוטים…
בית הכנסת הומה אדם. בחורים צעירים, מקולחים, מסורקים, לבושים במיטב מחלצותיהם, עומדים צפופים-צפופים… החזן מסלסל בפסוקי קבלת השבת, והוא מרגיש
האימהות שמעבר לגבולות הרחם…
שירת הרחם האלמותי- בכל גיל נשים חולמות הריון. זכיתי להיות האיבר המשמעותי ביותר בגופן. אני פורשת שטיח אדום. מרופד בפתילי
חלוקת תפקידים
אני מתבוננת על נשים למדניות, חכמות ונבונות מאד, בקיאות בש"ס ובפוסקים, [יש לי חברה טובה שגמרה את הש"ס כבר
"אִמָּא שֶׁלִּי רוֹפְאָה"
יֵשׁ לִי אִמָּא אַחַת וִיחִידָה שֶׁאֲנִי מְאֹד אוֹהֵב הִיא גם אותי אוהבת מאד ממש מכל הַלֵּב הִיא פותחת מרפאה
יש ומלאכתך נעשית על ידי אחרים…
רטט מיוחד עולה בי. ברוך שזכיתי. ששים לזקנה- זאת שקנתה חכמה, כך אומרים. אולי אין הרבה נשים שמחכות כל כך
פרקי יומן – שיר שילדי כתבו לכבוד יום הולדתי
אחרי החגים מתחדש הכול יתחדשו ויבואו ימי החול ולא כמו רבים שחוששים מאפרוריות השגרה אימא שלנו לכל אתגר ניגשת בחדווה