admin
'שבת, שבת, איזה טוב שבאת.'…כבר ביום חמישי בבקר, אני מריחה את ריחה המשכרת של המתנה הנפלאה שריבונו של עולם ' מעניק לי מידי שבוע- סדנת מדיטציה שבועית, חינמית, שנמשכת 25 שעות, ובו אני מתנתקת מהסחות הדעת, מהטכנולוגיה המתעתעת , ומתחברת פנימה- לנשמה היתרה. ששת ימי המעשה בהם אני עמלה, מתחלפים ביום של חירות אמיתית בגוף ובנפש..
ומדי פעם אנו זוכים לתוספת 'צופר' – שלושת הרגלים , שאמנם חלים בהם איסור מלאכה ומצוות 'שביתה', אבל באופן חלקי, כי הכנת 'אוכל נפש' הופכת למצווה ,כדי שאוכל טרי וטעים ינעימו את יום חגינו. אך היום כמעט שאין הבדל בהכנות המטבח בין שבת ויום טוב. הטוב, הנועם, העונג שמביאה עמה השבת, קיימים גם באמתחתו של הרגל, נעימות וקדושה ונחת, ומאידך-לא מצויה כמעט טירחה במטבח ביום החג, כי
ומצד שני אין צורך להקפיד כמו בשבת על הנחת סיר על הפלטה רק כאשר הכל מבושל כל צרכו והאש מכוסה וכשיש היכר וכו' – הכל כמעט מותר, פשוט קל ונח. יתכן שהנוחות הזו היא רק סממן לדרך הארוכה בה פסענו, כך שמקומה של עקרת הבית, עיקרו של בית, השתנה ללא היכר :האשה המודרנית משוחחרת מהעול הפיזי שהיו נתונות בו אמותינו הקדושות. אנחנו לא צריכות לשאוב מים מהבאר, לא ללקט את החיטה, וממנה להכין את הקמח. את התפאורה החלפנו בדמותם של אוכל מוכן, מיקסר, פוד פרוססור, תנור אפיה , ומיקרוגל . וכך אנחנו יכולות, בנחת, להתפנות להענקת המתנות האימהיות האמיתיות לבני הבית. אנחנו חוזרות למקומנו הטבעי כמחנכות, כראשי השבט, כמטוות דרך , כמשפיעות ברכה בבית .'צופיה הליכות ביתה'….[גם אם לחם עצלות כבר תאכל…]
כל זה בזמן הזה; בימים ההם ולעתיד לבוא המציאות תשתנה, כי כל בני הבית ירצו לעלות לרגל לירושלים, כולם יטהרו מערב חג, יכינו צידה (אוכל טהור בכלים טהורים), כלים חד פעמיים (הם לא מקבלים טומאה), ידאגו למקום לינה, לציוד בסיסי נוסף, והופ – שבעה ימים ועוד יום (ובסוכות שמונה ועוד אחד) כל המשפחה בירושלים. אך לעיתים, המשפחה תצטרך, בצער רב, להתפצל- חלקו עולה לרגל, וחלקו נשאר בבית לחג. למה? כי מי שלא הצליח לטהר את עצמו לקראת הרגל , אינו רשאי לעלות. הוא נשאר בבית. ופה, יש לי חלום…אני רואה בעיני רוחי את התור הגדול של הממתינות במרפאה שאקים ליד העזרה, בשבועות הסמוכות לשלושת הרגלים כדי לסייע למי שמבקשת לסדר את טהרתה .וכך שר כל המשפחה תוכל לחגוג יחדיו בירושלים. ובאמצעים של ימינו , במאמץ לא גדול, זה בדרך כלל אפשרי. במהרה בימינו…
כל הניסים, הגלויים והסמויים, המתרחשים היום סביבנו, במזרח התיכון ובכלל, מסמנים לנו שהגאולה השלמה בפתח . וכל הדרכים מובילים לירושלים –
השלמת הרכבת החדשה לירושלים, בניית כביש אחד ומנהרותיו המפוארות, השלמת הרכבת הקלה בתוך קריה יפהפיה…. נותר זמן קצוב להתכונן… הלוואי שנחיה ונזכה ונראה, ממש ממש בקרוב בימינו-אמן.