ושן כלבים אשלח בם
יום אביבי שגרתי ואני במרפאתי בשכונת הר נוף, נכנסה אליי לחדר הקליניקה הצפוף אישה קשת ראייה מלווה בכלב נחייה ענק.
יום אביבי שגרתי ואני במרפאתי בשכונת הר נוף, נכנסה אליי לחדר הקליניקה הצפוף אישה קשת ראייה מלווה בכלב נחייה ענק.
אנחנו עוברים כעת משנה אחת לשנה הבאה. כמה שמעברים הם קשים, ואנחנו במעברים במהלך כל חיינו. היום אני אישה אחרת
הנכדים שלנו הם פשוט מושלמים. נדמה לי שאין סבא וסבתא שהמשפט הזה אינו שגור על פיו וחקוק בלבבו. יגענו שנים
חלומות של ביאליק. "שלום רב שובך ציפורה נחמדת מארצות החום אל חלוני". השיר הזה של ביאליק, בהיגוי המלעילי הכבד ועם המנגינה
אל תאמינו לתקשורת. רק עיוור יתכחש לכך – ברור לעיני כול כי תולדות שבעים וחמש השנים האחרונות מספרות שישראל היא סיפור
כבר ביממה הראשונה של שרות לאומי בקיבוץ שעלבים, שובצתי לעבודה בבית התינוקות חצי שבוע ובבית חולים קפלן במחלקת יולדות לחצי
ידוע לכל, שכחלק מתהליך ההרשמה כזוג נשוי ברבנות, יש חובה לעבור הדרכת כלות וחתנים. ישנה הבנה כמה הדרכה זו מהווה
לפני מספר שנים, אמרה השרה מרב מיכאלי שהמקום הכי מסוכן לילדים הוא בית הוריהם, וכדאי שהמדינה תמליץ על מסגרת חליפית.
בפרשה שלנו חוגג משה יום הולדתו ה-120 ,בו הוא גם מגיע אל סוף ימיו. . ואמנם הוא בן מאה ועשרים
מעורב תל אביבי. כל חיי למדתי בחינוך מעורב, מגן הילדים ועד סיום בית הספר לרפואה, מלבד שנה חלומית אחת במכללה לבנות

