כל הפוסטים בדעות והגיגים

זה היה לפני מעט יותר מארבעים שנה. לקח זמן לתאם את הפגישה הזו עם אישה עסוקה כל כך. הנסיעה באוטובוסים

מה צריך הטייס האמיץ. באישון לילה חודר לרצועת עזה צוות של השב"כ וסיירת מטכ"ל בתוך טנדר שבקירותיו מוחבאים מכשירי האזנה מיוחדים

מינגלינג בפגייה. בראשית דרכי כרופאה מתמחה עבדתי כחצי שנה במחלקת תינוקות ובפגייה. יש לי רושם שהירידה בשמיעה שלי התחילה אז, כשעשרות

צפוף מדי לנוסטלגיה. בקבוצת סבתושים חביבה, שנפגשת פעם בשבוע בווטסאפ, הועלתה סוגיית הרכוש של הילדים הנשואים שממאן להיפרד מבית ההורים. השיח

גבורה גם לאחר המוות. את האדם הנמרץ והמיוחד הזה פגשתי בכנס שבו הוצג סיפורו של נכדו איתי רימל – ילד הניסים

שכחנו את הסוכרזית. כשהילדים היו קטנים לא היה סוכר בבית. במקומו היה סוכרזית. אני יודעת שיש מכם שירימו גבה, שהרי סכרין

זה לא כל כך נעים לראות גן. שלושה כוכבים מתנוצצים בשמיים. אני נאחזת בשולי גלימתה של השבת היוצאת. כמה זה עצוב.

התחזית של הרצל. יש אנשים עם ראייה רחבה שחוזים למרחוק. כזה היה בנימין זאב הרצל, שפרט לכך שחזה את המדינה היהודית,