כל הפוסטים בדעות והגיגים

מר נאן מטייוואן. כשרותי לבייב שאלה אותי, בפודקאסט החביב שלה, איך הסתדרתי עם משפחה גדולה כל כך ולימודי הרפואה ושנות ההתמחות

דייט הוא כמו טסט. את רישיון הנהיגה קיבלתי לאחר שעברתי שלושה טסטים. הניסיון הראשון היה בהרצליה, כשלמדתי רפואה באוניברסיטת תל אביב,

נשבר לו הכבד. 'המורה שמילקיהו' הוא ספר על פנימייה של נערים קופצניים ושובבים. הם נמצאים ליד הים, והם ממררים את חייו

זיכרון בסלון. כשלמדתי בתיכון צייטלין, היו שיעורים מסוימים שבהם הייתי מציירת. באחת הפעמים, החרים המורה את הציור שציירתי ואיים לתלות אותו

לדעת איך ליפול. אם תשאלו את רחובות בני ברק, הם יספרו שהשבוע יצא הודה יצא הדרה. גיסתי היקרה נפטרה ונטמנה בבית

זכות הציבור לא לדעת. לפעמים אני חושבת על ראש ממשלתנו, שאין לו זכות לפרטיות מינימלית הכוללת תיק רפואי אישי החסוי מעיני

האמבריולוגית השקופה. לאמבריולוגית ביחידת ההפריה החוץ־גופית אין חלוק של רופא או סטטוסקופ שתלוי באלגנטיות סביב הצוואר. שגרת יומה כוללת כעשר שעות

השביל מתחיל כאן. עברו כמעט 19 שנה מאז יצא צה"ל מציר פילדלפי במחווה חד־צדדית. בני היה אז חייל גולני בסדיר בפיקודו

בליל שבועות מקובל לעשות 'משמר' ולאחר התפילה כולם משפשפים עיניים וממהרים הביתה לאכול סעודת חג ולחטוף כמה שעות שינה. אותי