כל הפוסטים בדעות והגיגים
העולם שאחרי הפוסט
מה עושים עם החלות? יום חמישי חורפי. השבת מחכה לנו בסיבוב חד, ואני מטעינה את בטריית האמונה במקביל להכנת החלות. המקרר
דוגמה אישית וחיסונים
לפני שנים, טופלה אמי אצל גינקולוג יהודי אורתודוקסי, גדול ממדים, שהיה נוזף בה על כך שהיא אישה משכילה ולמרות זאת
מאחים את הקרעים
השכנים של משפחת רבין. את הערב הזה לא אשכח. הכרתי אותו מקרוב. היינו שכנים. אל מול הפנטהאוז שלנו, במשך 24 שעות
הולדה בעוולה או חיי משמעות
יש מורים שלא שוכחים. הם אותם מורים שמפארים את המקצוע בהתהלכותם. את רחמים מלמד כהן פגשתי לראשונה בזמן לימודי במכללת
תפסיקו להפחיד
איך מגייסים אנשים למשימה? כל מנהל ומנהיג יודע את הנוסחה. דוגמא אישית. יצירת חזון. שיתוף באחריות והגדרת היעד והחזון. ואולי
סיפור במסכות
עברו מאז מעל שלושים שנה. היו אלו שעות ערב חרפי במיוחד. הייתי בשלהי ההשכבה של שבעת ילדינו. הגדול בן תשע.
המילה האחרונה של קיסינג'ר
זיכרונותיי משארם א־שייח'. באילת עוד לא הייתי, אבל בשארם א־שייח' דווקא כן, בטיול שנתי עם תיכון צייטלין בשנת תשל"ה. אני יכולה
סטרס ונשים
בכל מפגש רפואי מול מטופלת, אני כמובן מתשאלת לגבי מצב בריאותה, ומתבוננת ארוכות בשפת גופה, מקשיבה לצליל קולה, ומוצאת כי
אין מקום לקונסרבטיבים ורפורמים בישראל
אחד מסיפוריו המרגשים של עגנון עוסק במסורת אבות. על־פי הסיפור, הוא אירח בביתו צעירה מבית דתי שהתרחקה מתורה ומצוות. נוסח ברכת המזון שלו, שבו
במגמת עלייה
סיפורו של שומר. לאחרונה, עם פרוץ הזום אל המרחב האווירי הפנוי שלנו בטיסה ישירה בעקבות הקורונה, אני זוכה להשתתף בקביעות