כל הפוסטים בהבלוג
טוב להודות
לשמור טלכרט? בישורת האחרונה לקראת מעבר הדירה אני ממיינת חפצים אהובים. אני לא מתקשה בזריקה של חפצים, בניגוד לבני בית אחרים,
ברכת הגשם ודכאון של חורף
כמה טוב להיות בבית החם כאשר בחוץ שומעים את טפטוף הגשם. אבל יש את אלו שפחות נעים להם בגשם –
כאשר השבת 'מוותרת' לנו – פרשת יתרו ומצוות השבת
מעבר כרם שלום מוכר לי מימים ימימה. בזמן הגירוש, בני שרת בציר פילדלפי וספר לי שהוא במקום פסטורלי שנקרא כרם
סוס ורכבו רמה בים
אסון המבול נחרט בזיכרון העולמי. האנושות חטאה והקב"ה החליט לפתוח דף חדש בעולם. עברו דורות רבים, והמצרים לא למדו מוסר,
לא חייבים לי כלום
הברך של המדינה כואבת לנו. כשעלינו ארצה, ואנחנו משפחה עם שמונה ילדים בני חצי שנה עד 14 והוריי בעשור החמישי לחייהם,
זה א-לי ואנווהו
המקום של אסתטיקה בחיינו לחדר נכנסת בחורה ג'ינג'ית חיננית , כולה נסערת. 'דוקטור, אני מתביישת ללכת לאולפנה תעזרי לי. תראי
הגיבורות שלנו
מתפללות יחד. שעת לילה קרירה במטה החטופים בעיר ללא הפסקה, ברחוב לאונרדו דה וינצ'י – צייר שמאוד אהבתי את ציוריו, ובצעירותי
׳ואת לחצנו-זה הדחק׳
דְּחָק הוא השם המקובל למצב שנקרא באופן רשמי עָקָה, ובעברית מדוברת לחץ או סטרס. מדובר על תחושת מצוקה, הנובעת מפגיעה
לידה חטופה וגאולה
אני יודעת בבטחון גמור שהגאולה תגיע ברגע קטון ובמהירות הבזק. צריך רק להאמין בכך. בעצם, למדתי זאת מהנסיון שלי במילדות.