דעות והגיגים

כבר ביממה הראשונה של שרות לאומי בקיבוץ שעלבים, שובצתי לעבודה בבית התינוקות חצי שבוע ובבית חולים קפלן במחלקת יולדות לחצי

מעורב תל אביבי. כל חיי למדתי בחינוך מעורב, מגן הילדים ועד סיום בית הספר לרפואה, מלבד שנה חלומית אחת במכללה לבנות

שולף הבני"שים. אלו היו ימים של אימונים בחולות המדבר ליד רפידים, ממש אחרי מלחמת יום הכיפורים. היה הכרח להכשיר במהירות אנשי

זהירות, מפלצת. לפני כמה שנים פסקה דורית ביניש ש"ענישה גופנית כלפי ילדים, או השפלתם וביזוי כבודם כשיטת חינוך, פסולה מכול וכול,

להיות סוליסטית. יש דברים שמודים עליהם רק בפרספקטיבה של זמן. אני סוליסטית והתכונה הזאת נולדה ממציאות שבה תמיד הייתי צריכה

מומחים במדעי המח טוענים שהדרך אל האושר לא עוברת דרך ההנאות הרגעיות. המרכיב העיקרי של אושר הוא משמעות, כמו שטען

דז'ה וו בן 18. בשבועות האחרונים אני חיה בתחושה של דז'ה וו – déjà vu. עברו 18 שנה, ונדמה כי רק אתמול

שני צדיקים נסתרים. לפני שנים, באחת מהחתונות שלנו, פגשתי מלצר חרדי צעיר. הכרתי את אמו, אישה צדיקה ורבת פעלים. היא סיפרה