היריון ולידה
לידות בית סכנה גדולה, רולטה רוסית
ישנן חוויות שלא שוכחים לעולם. כזו היתה לידתו של אחייני (אחד מתוך תשעים וכמה…) לפני עשרים ושבע שנה. הזמנתי את
יום אחד נדע לנצח את ההיפראמזיס הזה
מאירה חשבה שכעת, כשכולם עזבו את הקן, היא תגיע סוף סוף למנוחה ולנחלה. עם ריקוד היאה, בו היא אספה לתוך
סבתא יולדת
המוסיקה הזאת. היא משכרת. התגעגעתי אליך. לילות כימים, שבתות וחגים, היה זה ביתי- ובין ציר לציר רקמתי חלומות של חיים
השקט שאחרי הלידה
כמו הלם קרב. לרגע הזה חיכיתי, כל כך הרבה שנים. האולם גדוש מלהכיל את הקהל הצפוף. יום עיון על
היא אחרי לידה
העגלה הוורדרדה והממולמלת מקדימה את כניסתה של אישה קטנטנה ושברירית, מטפחת צבעונית לראשה, עיניה עייפות קצת. היא פנתה לביקורת לאחר
טיפול של מאה אחוזי הצלחה
היה זה כמה שבועות לאחר האירוסין שלנו. דילגתי במסדרונות בית החולים הדסה בדרך לכיתת הלימוד בבית הספר לרפואה. יותר נכון
אז מי רגיש יותר – גברים או נשים?
מרדים לחדר שתיים בבקשה…עוברת רבע שעה תמימה, ואני מתבוננת בקמטים העקלקלים שבמצחה – איך הם מתיישרים אט אט, נשימתה מאיטה את
משפחה גדולה- מחשבות
מיכל היא אישה צעירה שפנתה אלי היום, ארבעה חדשים לאחר לידה רגילה של בת מתוקה, אמונה שמה [ אני נוהגת
חופשה צרפתית
יש מצבים בלתי הפיכים, גורליים, כמו למשל זה שאינני דוברת צרפתית. כשעליתי ארצה תוכנית הלימודים בכיתתי כללה לימודי צרפתית, אלא
אם הבנים (לא תמיד כל כך) שמחה
שעת לילה מאוחרת. דממה בבית. כולם ישנים. רועי נרדם מזמן. היא מנסה מזה שעתיים להירדם, אך במקום זה היא מתהפכת