admin
כבר ביממה הראשונה של שרות לאומי בקיבוץ שעלבים, שובצתי לעבודה בבית התינוקות חצי שבוע ובבית חולים קפלן במחלקת יולדות לחצי שבוע.
בבית התינוקות היה נפלא, והכרתי נשים שלמדו אותי המון לקראת האמהות העתידית שלי, הייתי מוטרפת מהתינוקות , חבקתי ונשקתי אותם ללא הרף, , ואפילו חלמתי עליהם בלילות, בבית חולים קפלו הסיפור היה אחר לגמרי. הייתי אחראית על חלוקת הפרחים ליולדות, החלפת מצעים, והגשת ארוחות. היום אני תוהה למה לבזבז כוחות של בנות שבאות עם מרץ והתלהבות ולב פתוח לנתינה על מטלות טכניות.
הייתי מושיבה אותן בין מטופלים שממתינים בחוסר סבלנות לרופא- שתשוחחנה אתם, תקלנה על זמן ההמתנה שלהם, תסברנה להם את התהליך. הייתי מצמידה בת לחולה מבוגר או ילד חרד, או להורים מודאגים . אבל חלוקת פרחים זה לא זה. לצערי, בימי לא כיהנה אורית סטרוק.
היום, למזלנו, אורית פועלת רבות עבור בנות השרות הלאומי, ומציבה זאת כמשימה לאומית. הבנות פוגשות אתגרים בריאותיים, רגשיים, רוחניים, פיזיים, ועוד במהלך השרות.
זה לא סוד. אז החליטה אורית לכנס וועידה שיוקדש לנושא חושב זה, ומתוך אחריות גדולה היא הגיעה לברך את מתנדבי השרות הלאומי בבית חולים הדסה. את מה ארע שם, בוודאי קראתם. זה עורר סערה בקבוצת הרופאים השפויים שמונה מעל אלף רופאים עם המון תומכים שקטים. אני מצרפת שני מכתבים
מכתב שנשלח להנהלת הדסה על ידי קבוצת רופאים
נחרדנו והזדעזענו לראות את הסרטון שבו רופאים בהדסה בשעות עבודה מתנהגים בבריונות כלפי שרה בישראל, שהגיעה לברך את בני ובנות השרות שיעבדו בהדסה השנה.
כרופאים בקהילה ששולחים מטופלים לבתי החולים של הדסה כרופאים בקהילה שגם כך צריכים להתמודד עם הפחד של מטופלים שחוששים שהרופאים יתייגו אותם ויטפלו בהם פחות טוב בגלל מראם או היותם יהודים דתיים, ההתנהגות והניסיון לסתימת פיות על ידי רופאים במרחב בית החולים גורמת נזק אדיר למרחב הטיפולי ופוגע ביחסי רופא חולה באופן אנוש.
אם לא תקראו לסדר רופאים שכאלה הדבר יגרום לפגיעה באמון הציבור, בוודאי בירושלים עם האוכלוסיה המיוחדת שבה ויאלץ אותנו ושכמותנו למצוא מקום בטוח יותר למטופלינו המופנים לבית חולים. אנא דאגו שפוליטיקה תישאר מחוץ לכותלי בית החולים.
לכל רופא מותר להפגין כרצונו אחרי העבודה! בעת היותו בבית החולים או עם מטופלים עליו להיות רחוק מפוליטיקה כמטחווי קשת.
מכתב נוסף ברוח זה נשלח על ידי רופאה נוספת השייכת לרופאים בישראל-
הזדעזעתי אל מול המראה של פרופסורים בהדסה במדים של חדר ניתוח, בשעות העבודה, אל מול בנינו הצעירים, רכים בשנים ובנפש, אשר נאלצו להחשף לפרופסורים אלימים וחסרי שליטה, מבזים שרה בישראל ,
שרה אשר שהגיעה לברך אותם עת שיתנדבו בהדסה בכל מקרה יש שחוששים
מרופאי הדסה שיטפלו בהם פחות טוב בגלל סממנים יהודים דתיים, הבריונות והפוליטיזציה של הרופאים במרחב בית החולים גורמת פגיעה אנושה לאמון וליחסים בין הרופא לחולה. אם לא תקראו לסדר רופאים שכאלה הדבר יגרום לפגיעה באמון הציבור.
לכל רופא מותר להפגין כרצונו אחרי העבודה אך בבית החולים או עם מטופלים יש לשמור על נייטרליות ואני מוסיפה אולי היה מוטב שיסיר את החלוק הלבן, ויחלק פרחים ליולדות. לפחות בזה אולי תהיה בו תועלת.