לכת שבי אחריה
אהבה ראשונה ברפת. היה זה בערב קיצי באחד מבתי הילדים הקטנים והצפופים בקיבוץ שעלבים, בדיוק לפני 40 שנה. מסביב לשולחנות
אהבה ראשונה ברפת. היה זה בערב קיצי באחד מבתי הילדים הקטנים והצפופים בקיבוץ שעלבים, בדיוק לפני 40 שנה. מסביב לשולחנות
עיניים תוססות מחייכות אליי מבין התלתלים הזהובים של עלמת החמד שיושבת מולי. היא מתחתנת או-טו-טו- וחייבים למצוא מתכון קסם שיעכב את המחזור
חתונה בריח מדורות. לפני תריסר שנים, בשטח פתוח מול ביתנו ביישוב נוף איילון, הסתובבו במשך שבועות שלמים קבוצות בני נוער,
ראיתי היום מדרש שהתאים לי ממש בול. מעשה באשה אחת שהזקינה הרבה ובאה לפני רבי יוסי בן חלפתא. אמרה לו
תלתלים חומים מבצבצים מהמטפחת הצבעונית שלראשה. עיניה הירוקות בורקות. היא מלטפת את הבטן העגלגלה שצמחה לה, עיניה חולמניות. בעלה מניח
שלום לך, מכונית שלי אני מתבוננת עליך- מאובק וזנוח. משום מה, אתה נראה לי כל כך מנוכר. די טוב לי
עוד לפני עידן הקורונה, עת נסגרו שמי ישראל לטיסות, והעננים שטים בבדידותם, אני לא הייתי מתפתה. ממש לא. גם כאשר

