בר מצווה בצל הקורונה
הערב חגגנו בר מצווה לנכדנו השני- דרך הזום. הוא עשה סיום וכמה שכנים התאספו ובאו. בתי הכינה ארוחה משוקעת, ילדיה
הבלוג
אחדות מעל הכל
מיכל היא אישה בגילי. אמא וסבתא ברוכה. אמנם פסקו הלידות, אבל לא פסק הרצון להבאת חיים חדשים. פגישה אחת עם
מה אעשה כשתסתלק מיס קורונה
הדבר הראשון יהיה לחנוק את הילדים הרווקים שגרים אתנו בחיבוקים ונשיקות ללטף להם את היד ולי את הנשמה. ואז יגיע
יומנה של בלנית
רבקי מתבוננת על הנשים היושבות חסרת אונים, מעמדת הטלפון שעל יד שולחנה, מהרהרת: 'עוד ערב ארוך לפניי. מזל שיוסי הגיע
הרומפלנאטכט
הרומפלנאטכט-הוא מכתב מסכם , מעין יומן קצר, שאני כותבת מידי פסח וסוכות, פעמיים בשנה, שמתאר את מאורעות החג בביתנו, בציון
העיר אשר בה דת יושבת- תשובה לרינה מצליח וגם לנו
רחובות העיר, בימים כתיקונם, רוחשים וגועשים, עת כל העולם ואשתו עורכים קניות לכבוד החג. ילדים מתוקים, עם פאות מסולסלות ארוכות,
יולדת בימי קורונה?
למרפאה הגינקולוגית הלא-וירטואלית היא נכנסה, נשענת על מקל. בתה לצדה. עיניה של האם נבונות. בתשאול אני מבינה שהיא עברה כבר
קורונה – על משקל שירו של אמנון ריבק
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ קורונה, להדוף אותה במסכה ובכפפה, אוֹ באקונומיקה. כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה
זעקת הרווקים
לילה לבן עבר עליה. איך היא תחזיק מעמד הערב? מוטב שתפרוש מוקדם למיטתה. היא מדמיינת בנפשה איך זה יתחיל. הדלת