החורף שמתקרב אלינו בצעדים איטיים, גורם לנו, באופן טבעי, להסתגר יותר בבתים ולהיות פחות פעילות בחוץ ופחות באינטראקציות חברתיות. האפרוריות שפושטת
הם עומדים ליד מעיין סטף שבמערב ירושלים, זוג בשנות השלושים לחייהם, האישה בהריון מתקדם, כאשר כריסה בין שיניה, והם מעבירים
חמישה ילדים זה אי־פריון. כנס פריון בין־לאומי מתקיים בתל אביב. האולם עמוס באורחים מכל העולם. על המסך מוקרן תיאור מקרה –
הביטוי 'לידה שקטה' הוא ביטוי עממי למוות תוך-רחמי של עובר בר-חיות. הכוונה היא לגיל עובר 28 שבועות ויותר או משקל
בארצנו הטובה, שיעורי הפריון עומדים על 3.05 לידות לכל משפחה עם כ-180,000 תינוקות בשנה. אבל בחדר לידה, נמצא שעל כל
השאלה הבאה איננה פוליטית. גם לא חברתית ולא מגזרית. היא שאלה בריאותית טהורה. האם יש הצדקה למיסוי על השתייה הממותקת? בוודאי
שעת לילה מאוחרת. אני יושבת עם עפעפיים צנוחות מול ערימת המיילים הבלתי סלחנית. והנה, היא מבשרת שהטיפול הפעם לא הביא
פרשת ניצבים נמצאת בסוף נאום הפרידה הארוך של משה רבנו מעם ישראל. אחרי ההוראות וההתראות וסיפורי העבר וההבטחות לעתיד, מבקש
במרפאה אני פוגשת את מחלת ההשמנה. לא מעט נשים שטיפלתי בהן זכו להשיל מעצמן קילוגרמים רבים עקב הרצון להרות בבריאות.
יש הטוענים כי בן סורר ומורא הוא משל בעלמא, ולא היה ולא עתיד להיות מציאות כזאת. אכן מצב בו ההורים
כלי נגישות